ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: בהר
פרשה נוכחית: בחוקותי
פרשה הבאה: במדבר
 


לכל איש יש שם . שיחה לפרשת ויקהל

הרב אלישע וישליצקי



"רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה ".
כשאלוקי ישראל קורא בשם, פירוש הדבר נתינת חיים, נגיעה בשורש הנשמה של האדם, ובהקשר הזה, של בצלאל. ומתוך כך כתוב: "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה ".
חז"ל פותחים לנו במדרש פתח להבנה כללית של סוגיית השמות, ומפרטים שלושה היבטים בשמו של האדם:
"את מוצא שלשה שמות נקראו לו לאדם:
אחד מה שקוראים לו אביו ואמו,
ואחד מה שקוראין לו בני אדם,
ואחד מה שקונה הוא לעצמו.
טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו ".
והנה העיסוק בשם הפרטי נעשה דווקא בפרשה הקרויה 'ויקהל', של כל עדת בני ישראל, פרשה של הציבוריות, שאפילו מושגים כמו שבת הם חלק מהסוגיה הציבורית ולא רק הפרטית.
שם אחד של האדם הוא זה שנתנו לו הוריו, מסמל את הצד המשפחתי שלו, את השורשים שלו. כמובן, הענף הוא לא 'חקיין' של השורש, אלא הוא יונק מן השורש, וכפי שכתוב "בַּכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו " , בבחינת הענף היוצא ממנו.
השם השני, שנותנים לו בני אדם, חבריו, שם שהוא פועל יוצא ומבטא את הצד החברתי שלו.
והשם השלישי - שנותן הוא לעצמו. אין הכוונה דווקא שהאדם משנה את השם שלו, אלא איזה עומק הוא נותן בשם שלו, איזו משמעות יש לשם שלו?
אם כן השם של האדם מבטא את הצד האישי, הצד המשפחתי והצד החברתי. יש כאן סוג מאוזן מאוד של התפתחות העצמיות של האדם, המקנה לו את ייחודיותו. כלומר, גם ברמה הציבורית, לא נמחקות הדמויות השונות, אין מתערבבים זה בזה. אך עם זאת הייחודיות אינה חונקת את הקשר לציבור.
יכול להיות שזה גם פתח לסוגיה שהתורה מדגישה מאוד "כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר נָדַב לִבָּם אֹתָם " ואחר כך, עד כדי כליאת העם מלהביא עוד "וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא" - כי ההתנדבות, אם היא נובעת מהמפגש האמתי בין השמות השונים של האדם, בין הכוחות השונים של האדם, היא מטהרת את העצמיות, פותחת בענווה את הרצון להיות קשור לציבור ולבצע את השליחות הנכונה.
יוצא אפוא שאין שום סתירה בין העצמיות ובין נדיבות הלב אלא להפך, ועוד עתיד העולם והאדם להבין את זה יותר ויותר לעומק.

בס"ד
להרבות אהבה ורעות/רויטל שנור
חודש אדר טומן בחובו התרחשויות חברתיות ופעילויות מיוחדות שנועדו להרבות אהבה ורעות. האם הילד שלכם מרגיש בטוח ושמח לקראת ההתרחשויות הללו או שמשהו נרעד בו למחשבה על התקופה הזו? או אולי, משהו נרעד בכם כהורים?!
אנחנו כבר בטבורה של שנת הלימודים, מרקם חברתי הספיק להתגבש וגם ילדים שהתחילו מסגרת חדשה, אמורים כבר למצוא את מקומם בכיתה. אל תחכו שהדברים יסתדרו מעצמם או שהילד יגדל ויתבגר. ללא טיפול, קשיים חברתיים נוטים דווקא להחמיר ולהסתבך ולא להיפתר. בנוסף, דעו שככל שהילד צעיר חלון ההזדמנויות בתחום החברתי מאפשר יותר. אם אתם מזהים קושי בהתנהלות החברתית של הילד שלכם, זה הזמן לחשוב איך אתם כהורים יכולים לעזור ולהיעזר.
שיחת טלפון שנועדה לשתף מישהו מצוות ההוראה בדאגה שלכם עשויה להיות מועילה. כמובן, עבודה טובה לשיפור המעמד החברתי של הילד על ידי מבוגרים צריכה להיות עדינה, מתוחכמת ודיסקרטית. שוחחו רק עם מי שאתם בוטחים בכישוריו לעשות זאת. שילוב כפוי של ילד בחברה, עלול לעורר דחייה כלפי הילד ולהחמיר את המצב. כדאי לחשוב גם על יוזמות שלכם כהורים. ניתן לעודד הזמנת חברים הביתה או לפרגן פעילות משותפת ומפנקת מטעמכם לכל הכיתה. עצות פשוטות אלו עשויות לסייע בעיקר לילדים הזקוקים להזדמנויות שמאפשרות להם ליצור קשרים חבריים 'אחד- על- אחד' או להזדמנויות שמאפשרות להם לבלוט לטובה בקבוצה.
אבל לפעמים אתם מרגישים ש'זה לא זה'. יוזמות כאלה לא יצליחו. משהו בילד שלכם חברותי פחות. למעשה, זה היה המצב שלו כבר מגיל הגן. אם כך, סביר להניח שהזדמנויות ויוזמות לבדן לא יפתרו את הבעיה. כנראה שדרוש כאן משהו אחר. ייתכן שכישוריו החברתיים של הילד לוקים בחסר.
מחקרים מצאו שיש קשר ברור בין קשיים לנהל תקשורת בינאישית איכותית לבין מעמד חברתי ירוד. מחקרים בתחום, מובאים בספרו המצוין של ד"ר דניאל גולמן: 'אינטליגנציה רגשית'. המחקרים מעוררים דאגה לגבי יכולתם של ילדים אלה להצליח בחיים ולא רק בחברת הילדים. אך יש בתחום גם בשורות טובות: ניתן ללמד ילדים 'ידיעת קרוא וכתוב רגשית' ולשפר בהרבה את מצבם. אם הילד שלכם סובל מקשיים כאלה, כדאי לכם לקרוא מהן המיומנויות הבינאישיות המרכזיות ההופכות ילדים לחברותיים יותר ולהשתדל לעזור לילד שלכם לשכלל אותן. אגב, על סמך עקרונות אלה, נבנו תכניות התערבות קבוצתיות שונות המיושמות כיום בכיתות בתי הספר היסודיים בארץ ובעולם.
מה ניתן לעשות בבית? ראשית כל, חשוב ביותר להדגים לילד איך אתם עצמכם מיישמים עקרונות של תקשורת בינאישית ראויה. מדי פעם תוכלו לנתח איתו סיטואציה מחיי היומיום ולהסביר איך פעלתם. לדוגמא: "קיצרתי בשיחה עם השכנה, כי ראיתי שהיא ממהרת". ילדים שאינם קולטים בקלות רמזים חברתיים, זקוקים לתיווך ולהסברים מסוג זה. כלי אחר שיכול לסייע הוא לדמיין מראש עם הילד התרחשות קרובה ולתכנן אתו כמה אפשרויות תגובה. למשל: ניתן לדמיין אתו סיטואציה שבה הוא נבחר להציג הצגה פורימית בזוג עם ילד שהוא לא מסתדר אתו. איך ירגיש? איך יגיב? מה כדאי לעשות? בנוסף, בהזדמנויות מתאימות תרגלו עם הילד הצצה אל נקודת המבט של האחר. שאלו אותו: איך לדעתך הרגיש הילד השני? מה שימח אותו? מדוע נבהל? אלו רק חלק קטן מהרעיונות לשיפור האינטליגנציה הרגשית של ילדים. נכון, לעיתים יש צורך בתוכנית טיפול מקצועית ופרטנית והדרכת הורים. אבל, במקרים רבים, עבודה הורית תהליכית וסבלנית מסייעת רבות, בייחוד אם הילד עדיין צעיר.
אם אינכם דואגים למעמד הילדים שלכם בחברה, אינכם פטורים מהסבת תשומת לב לנושא הרגיש שהועלה כאן... חשוב שתעודדו את הילדים להאיר פנים ולתת מחום לבם גם לילדים שקצת 'מחוץ למעגל'. טיפת חמימות מילד שמעמדו בטוח יכולה לעורר הרבה שמחה בלב הילד הבטוח פחות. והרי זה בפשטות, להרבות אהבה ורעות.
רויטל שנור היא פסיכולוגית חינוכית ואם לילדים. אימהות המעוניינות לקבל מסרים מעצימים מדי כמה ימים, מוזמנות להצטרף לקבוצת הווצאפ: 'יש הרבה דרכים לאהוב'. להצטרפות שלחו הודעת ווצאפ ל0544320540 וישלח אליכם קישור.


תגיות: פרשת ויקהל



מאמרים נוספים מעלון פרשת ויקהל תשע"ט:
מנהיג ראוי - הרב דב ביגון
גבורת הצמצום - הרב יורם אליהו
ערך המלאכה - הרב דוד לנדאו
בדיחידוש לפרשת ויקהל - הרב יואב מלכא
חֶרֶב גָּלְיָת - הרב שלמה אבינר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: