ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: צו
פרשה נוכחית: שמיני, פרה
פרשה הבאה: החודש, תזריע
 


המטרה מקודשת על ידי האמצעים (א')

אסתר אברהמי

יעקב ורונית, נשואים כ-25 שנים. יעקב עצמאי ורונית עובדת בהיי- טק. "בסה"כ, הגענו בכוחות עצמנו לכל מה שרצינו", אמר יעקב. "יש לנו בית , פרנסה, ילדים טובים שמקבלים מאיתנו בשפע ואנחנו נחשבים למשפחה מוערכת מאד".
ראיתי את הבעת פניה של רונית, כלא מרוצה מדבריו. אמרתי לה שאשמח לשמוע גם אותה.
"כן, זה נכון מה שהוא אומר, אבל זה לא העיקר. זאת בדיוק הבעיה. הוא לגמרי מרוצה עם ה-show החיצוני הזה. כל תשומת הלב שלו במה יגידו עליו-עלינו והוא לא רואה שביני לבינו אין זוגיות אמיתית. אני מרגישה בכלוב של זהב...".
יעקב הרים את כתפיו ופנה אלי: "אני באמת לא מבין מה חסר לה. כל חיי אני עובד קשה כדי שיהיה לה כל מה שהיא רוצה. אני עסוק בעבודה שגם מכניסה לנו הרבה כסף. יש לה יד חופשית לקנות כל מה שהיא רוצה ועוד יש לה תלונות נגדי, במקום שתעריך את המאמצים שלי. "
"אז מה מביא אותך לכאן?" שאלתי. "אני לא צריך לבוא. אני אוהב אותה ולכן באתי כי היא ביקשה. אני סתם מלווה אותה. מבחינתי - הכל בסדר. חשבתי שהיא כל הזמן תודה לי על מי שאני בשבילה ואני לא מבין מה הבעיה שלה..."
"מכיוון שאתה כאן, אני מבינה שתרצה להבין את הבעיה שלה, נכון?" שאלתי.
"אם את אומרת, אני מקבל. אני אוהב אותה ומוכן לעשות הכל בשבילה כמו שאת רואה".
פניתי אל רונית: "את רוצה לשתף במה שחסר לך?".
"מה חסר לי?" אמרה רונית במרירות. "יש לי הכל חומרי ואין לי כלום! אין לי אותו! מה זה שווה לי. הוא מתאמץ כל כך בכיוון הלא נכון. בשביל מה אני צריכה את כל החומריות הזאת?!"
יעקב התכווץ במקומו ונראה נעלב כשפנה אליה: "את כנראה לא יודעת להעריך את מה שאני טורח בשבילך. כמה נשים היו שמחות שיהיה להן גבר שדואג להן כמוני..."
רונית התרוממה בכעס, התפרצה וצעקה: "די כבר עם ההשוואות האלה! תמיד אתה בתחרות עם כל העולם. אתה בכלל לא רואה אותי. כל מה שאתה עושה זה בשביל האגו שלך. לא באמת בשבילי." רונית צנחה בייאוש ובאפיסת כוחות.
הבנתי. הם לא משדרים על אותו גל. הוא פגוע, כי הוא מרגיש שעושה הכל בשבילה. היא מתוסכלת, כי הוא עושה מה שנראה לו שהיא צריכה ולא רואה את הצורך העיקרי בזוגיות.
" אתה רוצה לענות לרונית?" שאלתי.
"אני באמת לא מבין אותה. היא חושבת שכאילו בני הזוג עסוקים כל הזמן בלהתבונן זב"ז, להתייחס כל הזמן זל"ז, כאילו אין מה לעשות בחיים. אני צריך לפרנס משפחה. יש הרבה סידורים שיושבים לי על הראש ויש עוד הרבה עניינים שצריך לטפל בהם. אז איך אפשר עוד לפנות זמן לקשר זוגי כמו שהיא רוצה??"
"אתה לא מבין שאם אתה לא מוצא זמן לקשר זוגי, אז לא שווה לי כל מה שאתה עושה בשבילי?!" אמרה רונית בכעס.
יעקב הביט ברונית בפליאה, לא מבין כיצד נקלע לתסבוכת הזאת.
פניתי לשניהם: "לשניכם יש כוונות טובות ויש צורך לאחד אותן". אח"כ פניתי ליעקב: " האם אתה האחראי הבלעדי על כל צורכי המשפחה"? "ברור. כשרונית חוזרת מהעבודה, היא צריכה לנוח".
"יפה מצידך שאתה דואג לרווחתה. אך נראה לי שהמעמסה הזאת, אינה מותירה לך פנאי להתבוננות בשאלה, לשם מה יש צורך בכל העיסוקים שאתה אחראי עליהם. רבים כמוך מלאים כוונות טובות וטורחים רבות בכל מה שהזכרת ויותר, ולא מתפנים לבדוק, לאן כל המרוץ הזה מוביל אותם. שניכם צודקים. הכרחי לנהל את צורכי הבית שאתה מופקד עליהם, והם האמצעים למטרה של חיבור רגשי זוגי, שאת מייחלת לו. לכן יש צורך שתהיו שותפים יחד, הן במטרה והן באמצעים.
"מה זה אומר"?: שאלו שניהם.
על כך נרחיב בפעם הבאה.



מאמרים נוספים מעלון פרשת ויקהל תשע"ט:
מנהיג ראוי - הרב דב ביגון
גבורת הצמצום - הרב יורם אליהו
ערך המלאכה - הרב דוד לנדאו
בדיחידוש לפרשת ויקהל - הרב יואב מלכא
חֶרֶב גָּלְיָת - הרב שלמה אבינר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: