ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שלח לך
פרשה נוכחית: קרח
פרשה הבאה: חוקת
 


יָבֹאוּ טְהוֹרִים וְיִתְעַסְּקוּ בַּמַּעֲשֵׂה טְהוֹרִים.

הרב זיו רוה

יָבֹאוּ טְהוֹרִים וְיִתְעַסְּקוּ בַּמַּעֲשֵׂה טְהוֹרִים. לפ' צו/ הרב זיו רוה
שתי הפרשות ויקרא וצו, הפותחות את ספר ויקרא, עוסקות בענייני הקרבת הקרבנות לסוגיהם. ככלל, נושא הקרבנות איננו קל להבנה, הן מצד שייכותו לסדרי קדשים וטהרות הנחשבים למורכבים יחסית, והן בהבנת טעמי ענייני הקרבנות. באופן מפתיע למדי, חז"ל הורו שסדר הלימוד של תינוקות של בית רבן, צריך להתחיל דווקא מחומש 'ויקרא'. מסברא נראה שספר בראשית יכול להתאים יותר, שהרי סיפורי האבות מושכים את הלב, קלים יותר להבנה, וגם ערך יש בסדר שהתורה נכתבה. ספר שמות, אף הוא רובו סיפורי ומפגיש את הילד ביצירת האומה, וכן מעמיק את בניין אמונתו. מה ראו חז"ל להתחיל בדילוג ישר אל נושא הקרבנות?
הפילוסופים היוונים הקדומים טענו שתכלית האדם היא להשכיל, וככל שישכיל תגדל מעלתו. השגתו את אמיתת הדברים, היא המביאה אותו לחיי נצח, באופן שאחר שהחל להידבק ב'שכל הפועל' בעודו בגוף, ימשיך גם כשיהיה שכלו מופשט מן החומר. אלא שלתכלית זו זוכה רק מי שנעשה לפילוסוף גדול, וזה אחד מני דורות.
לתאוריה פילוסופית זו אין כל הוכחה, ויסודה בהשערה אנושית, כמו שאר דבריהם בתחום הרוחני. לעומתם, חז"ל מציירים תכלית שונה לחלוטין - שמעלת הנפש איננה באה מן ההשכלה בלבד, ובוודאי לא השכלה בדרך הסברא התיאורטית. מעלת הנפש של בן ישראל נקנית ע"י עבודת ה', הבאה בעקבות ההשכלה בתורת ה' דווקא, ולגוי בקיום שבע מצוות בני נח. תכלית החיים איננה שייכת רק ליחידי יחידים, אלא מיד שישיג האדם איזו השגה בתורת ה' ויקיימנה, כבר ישיג מדרגת מה ממדרגות העולם הבא, שנאמר: ""זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ" : מאמתי תינוקות זוכים לחיי העוה"ב? תנא משום רבי מאיר, משעה שיודעין לומר אמן שנאמר: "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים" , אל תקרי שומר אמונים אלא שאומר אמן."
לעיסוק בתורה אצל ילדים יש ערך עליון, על אף שהבנתם איננה שלמה ומתאמת לרמתם. במסכת שבת אמר רבי יהודה נשיאה, ש"אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן". דבריו נראים במבט ראשוני כגוזמא שבאה לחדד את החשיבות בכך שילדי ישראל יעסקו בתורה כבר מגיל צעיר. אולם, אין כאן גוזמא כלל, אלא עניין רזי גדול! רב פפא בשומעו מימרא זו, תמה ושאל את אביי, "דידי ודידך מאי?", כלומר, וכי הלימוד שלנו אינו מקיים את העולם? כיצד עלינו להבין את יתרונם של תינוקות של בית רבן, על גאוני הדורות הללו? ענה לו אביי, "אינו דומה הבל שיש בו חטא, להבל שאין בו חטא" ! הנפש היא עצם רוחני העומד בעצמו, ומעלתה, כאמור, איננה תלויה רק בהשכלה. מדרגה קטנה בעבודה למי שלא נתלכלך בחטא מעולם, תועיל יותר ממדרגה גדולה למי שנתלכלך בחטא, לפי שגודל השפעתה של הנפש הוא כפי שיעור נקיותה בעשיית המצוות.
מעתה קל להבין מדוע מתחילין התינוקות בספר ויקרא: "אָמַר רַבִּי אַסְיָא, לָמָּה הֵם מַתְחִילִים הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן לִלְמֹד בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא? אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת כְּתוּבִים בּוֹ, וּמִפְּנֵי שֶׁהֵם טְהוֹרִים עַד עַכְשָׁו וְאֵינָם יוֹדְעִים מַהוּ טַעַם חֵטְא וְעָוֹן, לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְּהוּ מַתְחִילִין תְּחִלָּה בְּסֵדֶר הַקָּרְבָּנוֹת, יָבֹאוּ טְהוֹרִים וְיִתְעַסְּקוּ בַּמַּעֲשֵׂה טְהוֹרִים, לְפִיכָךְ אֲנִי מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ הֵם עוֹמְדִים וּמַקְרִיבִים לְפָנַי הַקָּרְבָּנוֹת. וְהוֹדִיעֲךָ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאֵין קָרְבָּן נוֹהֵג, אִלּוּלֵי הַתִּינוֹקוֹת שֶׁקּוֹרִין בְּסֵדֶר הַקָּרְבָּנוֹת, לֹא הָיָה הָעוֹלָם עוֹמֵד. לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּנַי, אַף עַל פִּי שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבָטְלוּ הַקָּרְבָּנוֹת וְאֵין קָרְבַּן עוֹלָה נוֹהֵג, אִם אַתֶּם עוֹסְקִים וְקוֹרִים בְּפָרָשַׁת עוֹלָה וְשׁוֹנִין בְּפָרָשַׁת קָרְבָּנוֹת, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבַּן עוֹלָה לְפָנַי, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה. כְּלוֹמַר, מִי שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּתוֹרַת הָעוֹלָה, זוֹכֶה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא."
השיקול להתחיל בספר ויקרא הוא לא האטרקטיביות, לא הנוחות ואף לא המדרג ובניין האמונה אצל הילדים, אע"פ שבמקרים אחרים ראוי להתייחס לכל אלה. לימודם בנושאים הללו, עולה באיכותו כקרבנות הנקרבים על מזבח ה'! טהרת הנפש מלבד שמשפיעה על יכולת השגתה, היא גם הקובעת את מידת השפעתה הסגולית על כל העולמות. לילדים אף אין רתיעה לעסוק בנושא הקרבנות, דבר שאנו מוצאים אצל אנשים שהתרחקו מאור ה'. נושא הקרבנות עלול להיראות בעיני רחוקים לעיתים כתמוה ותלוש, אך מצד האמת מעשיהם הם שפגמו באצילות זוהר השגתם ועל כן התחושות הללו צפות. אצל תינוקות של בית רבן, הלב הטהור פתוח בלא כל מעכב.
צריך לשמור מכל פגם את טהרת נפשות ילדי ישראל, שהשפעת עבודתם ולימודם כה נשגבה עד ש"אין מבטלין תינוקות של בית רבן מתלמוד תורה אפילו לבניין ביהמ"ק"4. לפני כמה שנים זכיתי לסעוד על שולחנו של אחד מגדולי ישראל. אחר המנה העיקרית הוא ניגב בלחמו את הרוטב בצלחתו של בני, וכך אמר לנו: "שיריים של הצדיק! אני דבק בצדיק, בתינוק של בית רבן שלא חטא מעולם..."


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: