ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים

פרשה נוכחית: אחרי מות
פרשה הבאה: קדושים
 


מנהג ישראלי

הרב יואב מלכא



לע"נ אמי מורתי מרגלית בת מזל טוב ע"ה
לעיתים ישראלי בא לקופת חולים, ניגש לראש תור הממתינים לרופא ומבקש מן העומד בראשו: "אנא רק לקחת מרשם וזהו... ורק לשאול שאלה..."

שובב ישראלי זה מבקש דבר מועט: רק מרשם... רק שאלה... אבל דעתו באמת לבקש ולהשיג הרבה יותר ובגנבת דעת הוא עושה, ומה לנו להפך בזכותו ?!
אבל כשנתבונן בתחבולה זו נמצא לה שורש טוב ועמוק בקדושה כי ידוע שכל המבקש להיכנס פנימה אל הקודש ראוי לו לנהוג בפועל במידה של "תפסת מועט תפסת" בחינת "רק מרשם.. רק שאלה..." כלומר בקש מעט האפשרי לך לפי מצבך כדי שיתקיים בידך זה המעט, ולבסוף תגיע גם לרב!!. וכך הוא אף מנהגו של יצה"ר עליו נאמר "לפתח חטאת רובץ" אף הוא די לו בפתח קטן שיפתח לו האדם וממנו כבר יבוא "לפני ולפנים". ואכן אמרו חז"ל שבתחילה דומה יצר הרע ל"הֵלֶך" אחר כך ל"אורח" ולבסוף נעשה "בעל הבית"...
וסוד זה של "פתחו לי פתחה של מחט ואני פותח לכם פתחו של אולם" ידוע לישראל דווקא כי מצד תוקף אמונתם בעומק החסד האלוקי, הם יודעים סוד זה של "מעט המחזיק את המרובה" . וצא ולמד מן הגויים שמאז ומתמיד הם מלינים עלינו שגם בשפל מצבנו ביניהם, די לנו באחיזה מועטת בפתחי הזדמנויות זעירים "כחודה של מחט" וכבר אנחנו עושים חייל והון רב . אין זאת כי אם סגולת ישראל היודעת לזהות את ה"פתח" וההזדמנות, וממנו להרקיע שחקים. וכמו כן זה האיש בקופת חולים המתחנן באוזניו של העומד בראש התור המשתרך: אנא רק שאלה... רק מרשם" באמת מבקש הוא הרבה יותר משאלה אחת ומרשם אחד, עולם ומלואו הוא מבקש אך בתחבולה הוא עושה לבקש "הַקַל הַקַל תחילה" ומשם יבוא לתכלית מבוקשו. ואכן כוונתו רצויה אך מעשהו זה אינו רצוי כלל עד שידע להשתמש בשורשה של הנהגה זו בדרך הקודש לאמיתתה.



הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: