ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שלח לך
פרשה נוכחית: קרח
פרשה הבאה: חוקת
 


קרבנות

הרב דוד לנדאו

הקרבת הקרבנות היא נטילת נשמה של בעל חיים, נטילת חיוניותו והחזרתה לבורא עולם. גם לבעלי חיים יש חיוניות א-לוהית, ובזה יש צד משותף בינם לבין האדם. מתוך פגישת האדם עם חיוניות בעל החיים, מופיע סדר כפרה לאדם. וכשם שיש אפשרות לאדם היחיד להשתייך ולהתייחד עם חיוניות בעלי חיים, כך הוא לגבי האדם הכלל ישראלי - "אשר נשיא יחטא". המלך הוא גילוי של כלל ישראל בשלמותו. שייכותנו לכלל ישראל נמשכת מהיצירה הא-לוהית המיוחדת, "עם זו יצרתי לי, תהלתי יספרו" . לעומת הגויים שגם אצלם תיתכן קדושה אך באופן פרטי, כדברי המהר"ל הידועים , ענייננו המיוחד הוא קדושת הכלל. רבונו של עולם יצר לו עם אשר "תהלתו יספרו" במובן היסטורי א-לוהי. החיוניות הא-לוהית הנמשכת ממלך החיים ומלך העולם, שכוללת את ה"נפש החיה" של האדם ו"נפש החיה" של בעלי החיים, כוללת גם את החיוניות הכללית של עם ישראל המקיפה את כולם.
בעבודת האדם, מלמטה למעלה, יש מדרגות וגוונים. "אדם כי יקריב מכם קרבן לד'". עולה היא התקרבות ופניית האדם אל ד' על אף שלא חטא. בהמשך הפרשה מוזכרת אפשרות של "נפש כי תחטא". לכתחילה אין לחטוא; אמנם בדיעבד, אם חוטאים ישנה אפשרות לתקן. בתחילה מוזכר קרבן נדבה, דהיינו קרבן הבא מדחיפה פנימית לדבקות א-לוהית, להתקרבות לד'. יש הבדלים בין הקרבנות לפי ביטויי הדבקות שבהם. גם בסדר ההתקרבות הזאת עצמה יש מדרגות: "שחיטה בזר כשרה", ואחר כך קיימות עבודות פנימיות יותר שיכולות להיעשות רק על ידי כתות מיוחדות בישראל - הכהנים.
אחרי העניין האידיאלי שלכתחילה של "כל עצמֹתי תאמרנה", התקרבות לד', אנו מגיעים לעניין דיעבד של קרבן חטאת. החטאת אינה אידיאלית, אבל בעולם יש מציאות של חטא, על כן קיימת אפשרות של התפייסות ותיקון הסיבוכים. "נפש כי תחטא". זה התוכן הכללי של חטאת, ומתוך כך יש מקום להבחין במדרגות בין הנפשות החוטאות: חטאת יחיד, חטאת צבור ובית דין, חטאת נשיא או מלך, וכן חטאת הקשורה לביטוי שפתים. חטאת באה בצירוף וידוי ותשובה, כמובן, ומבלעדיהם אין ערך לקרבן. לכן קיים קרבן חטאת צבורי כללי, כשם שקיימת תשובת צבור. בנוסף לחטאת, מופיע העניין המיוחד של אשם, הקשור לפגישה בין ארציות לשמימיות, כגון חטא בביטוי שפתים ושבועה, וכן סיבוכים ומשברים לגבי הקישור בין האדם לשם שמים, כגון מעילה בקדשי ד'.
בין עולה לחטאת אנו נפגשים בשלמים שאף הם קשורים לנדבה. גם בשלמים קיימות דרגות שונות: שלמי יחיד ושלמי צבור. לעומת עולה וחטאת שהן כלליות, בשלמים יש עניין של שותפות בין הגבוה לאדם. השלמים אינם נשרפים כליל אלא נאכלים גם על ידי האדם. זאת פניה לא-לוהים שמשתפת גם את האדם, ומקשרת שמים וארץ בעצם סדר העבודה.
אמנם יש לזכור שכל הקרבנות כולם נמשכים מתוך "ושכנתי בתוכם" , כהבטחה הא-לוהית "ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזֹב את עמי ישראל" לעולם, גם בתוך כל המשברים. יש אפשרות של תיקון לכל המשברים - פרטיים או צבוריים. מהמקור הפנימי של ארון ד' שבמקדש ושל תורה מן השמים, מופץ אור גם על כל הסיבוכים .

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: