אנחנו חיים בעולם מלא פיתויים. פרסומות מצליחות לעבוד על התת מודע שלנו וללכוד את הרצון שלנו לדברים שאין לנו צורך בהם. להוביל אותנו למקומות שלא נותנים לנו דבר ולא מוסיפים לערכי החיים שלנו.
אנשים משווים את עצמם לאחרים. יש מי שרוצה להיות רופא כי זה נחשב” להיות שחקן כי העולם של השחקנים כל כך נוצץ” וכהנה דברים בלי סוף.
יש בעולם כ- 7.6 מיליארד בני אדם על פי הערכה. אין איש הזהה בדיוק לשני. כל אחד הוא חלק מתוך פאזל שלם. לכל אחד יש תפקיד שבשבילו הוא בעולם בדיוק עכשיו. לכל חלק בפאזל יש המקום המדויק שלו. הוא לא ימצא את עצמו אם הוא לא במקום שלו. הוא לא יתחבר.
פרשת השבוע מתחילה עם הפסוק הבא: “וַיִּקְרָ?א אֶל־מֹשֶׁ?ה וַיְדַבֵּ?ר ה’ אֵלָ?יו מֵאֹ?הֶל מוֹעֵ?ד לֵאמֹֽר:” (ויקרא פרק א פסוק א). רבי אלימלך מליז’נסק בעל ה-“נועם אלימלך” תמה על מבנה הפסוק וקושר לזה את האות א’ הזעירא שבמילה ‘ויקרא’. שואל הנועם אלימלך” ההיגיון אומר שהמבנה הנכון של המשפט היה צריך להיות: וַיִּקְרָ?א ה’ אֶל־מֹשֶׁ?ה. ומסביר שכאשר “השכינה אינה במקומה אזי היא זעירא” ואז היו במדבר ועיקר מקום כבודו הוא בבית המקדש בירושלים”. ולכן מתחילה נאמר “ויקרא אל משה – והוא אלף זעירא קרא אל משה”. וכן מסביר שבהמשך נכתב “וידבר ה’ אל משה” – כיוון שאז נתעלה משה והיה במדרגה ראויה של קדושה (ע’ נועם אלימלך שם).
עיקרון זה יכול להיות מיושם אצל בני אדם. כשהמיקום שלך אינו נכון לך” אז אתה הופך להיות קטן ולא משמעותי כלל.
אנחנו יכולים ממש לחוש אם אנחנו לא נמצאים במקום הנכון לנו הן ברמה הפיזית והן ברמה הרוחנית. כשהכול הולך כבד” כשאין לנו חשק” כשאנחנו מאלצים את עצמנו להיות משהו אחר בגלל סיבות צדדיות. כך תמיד נחפש את האושר שאיננו. נלמד מכאן” שעלינו לחפש משהו שנכון לנו באופן אישי.
המשהו הזה הוא הייעוד שלנו או כל דבר שמשרת את יכולתנו למלא את המשימה המיוחדת לנו” שלמענה באנו לעולם.
התורה מלמדת אותנו שגם ה'” כשהוא כביכול לא נמצא במקום הנכון הוא לכאורה איננו. ואולי גם אפשר ללמוד שכשמשה היה במקום הנכון לו” אז דיבר אליו ה’ מאוהל מועד.
כך” גם אנחנו רוצים להיות נוכחים ולכן עלינו למצוא את האוהל מועד שלנו.
שבת שלום
שמואל מאיר
www.shmuelmeyer.co.il
