ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: האזינו
פרשה הבאה: בראשית
 


מה בין שליטה והנהגה - בנישואין

אסתר אברהמי

זוגות שמתמודדים בנושא השליטה, מגיעים למאבק: מי מהם ה"מנהיג", המוביל, הקובע והמשפיע בבית.
חשוב שנגדיר את מושגי השליטה וההנהגה ומתוך כך נכיר בהבדלים ביניהם.
זוגות אלו, מגיעים לרוב שבורים עם משקעים שליליים שיצרו ביניהם השפלות. הכאב גדול מאוד, מפני שהוא נוגע בעצם נוכחותם, ביטוי אישיותם והערכתם העצמית . ע"פ רוב, אחד מבני הזוג נכנע ומוותר בהנחה שכך יהיה "שלום בית", רק לא לריב, לא נעים לחיות באווירה כזאת ועוד. חוסר ביטוי ונוכחות אישית, עלול להוביל לדיכאון, למאבקים, או לשקט יחסי עד שהנכנע מתפרץ והזוגיות עלולה לדעוך ולהסתיים.
אדם הנברא בצלם אלוקים, רוצה וחייב להרגיש שיש לו מקום של כבוד בחברה בכלל ובביתו בפרט. הוא רוצה לבטא את אישיותו במלואה על פי ייעודו. כשאיש ואשה נישאים, הם מוצאים את עצמם מוכרחים לגלות את נוכחותם, לאור השונות וניגודים שביניהם. התחושה היא שאם אחד מתבטא בדרכו, הוא כביכול חוסם את השני ולא מאפשר את נוכחותו. בני זוג המנהלים חייהם מתוך בחירה ועצמאות, קשובים זה לזה ומגיעים להבנות והסכמות מתוך הניגודים. בכך בונים את עצמיותם ואת הזוגיות המתפתחת ביניהם. אך כאשר לאחד מהם או לשניהם יש צורך בשליטה, מכאן מתחילים הקשיים.
הצורך בשליטה נובע מתחושת פחד שאין לאדם שליטה על חייו. למשל, ילד שגדל בפחדים עקב מריבות של הוריו, וחווה חוסר יציבות, אין לו יכולת לשנות את המציאות. קרוב לודאי שהוא עם ערך עצמי נמוך, כי הוריו לא פנויים אליו. גם אם חיבקו אותו, המסרים מבלבלים ולא יציבים. ילד כזה חווה גם אשמה על שלא שלט במצב ולא הצליח להרגיע את הוריו. הוא יבטיח לעצמו שזה לא יקרה לו כשיגדל. אך מכיוון שהפחד, שמא זה יקרה מלווה אותו, הוא מרגיש צורך לשלוט במציאות, כדי להרגיש בטוח. לכן הוא יוצר אמונות ודעות נוקשות שרק על פיהם ניתן לשלוט וכביכול לא להגיע למריבות. כך נוצרת דרישה והכתבה מבן הזוג, כיצד לחשוב ולהתנהג, מה שלא מאפשר לשני יכולת ביטוי ומרגיש חסום ונחנק. הצורך בשליטה, מזמין את כל האלמנטים שמהם פוחד מי שזקוק לשליטה: חרדות ופחדים ממה שיקרה, ניסיונות לשליטה ע"י הכתבות, צעקות ומריבות מתישות שאולי רק כך יקשיבו לו.
אין לנו שליטה על דברים רבים בחיינו, כמו למשל, על פעולות של אנשים מסביבנו, או על נהגים בכביש, או על דעות ובחירות של הסובבים אותנו וכד'. יש לנו שליטה רק על מה שנבחר לחשוב ולעשות כתוצאה משיקולי דעת בנתונים הקיימים בזמן הנתון.
מכאן נבין שהנהגה קשורה במודעות לעצמנו, לצרכינו, לחלומות ולמטרות שלנו, בבחירה מודעת ובראיית השלכותיה של כל בחירה. לכן חשוב שנקשיב לתחושות ולאינטואיציות שלנו, בפתיחות, בגמישות, בנכונות לגלות ולשנות, בנכונות לראות נקודות מבט חדשות ולהרחיב את אפשרויות הבחירה שלנו, דרך ההסתכלות בנקודת המבט של האחר.
המנהיג זורם וממוקד ב"יש", באפשרי, ולא עסוק בביטוי האגו העצמי שבא על חשבון האחר. מנהיג לא עסוק בהכתבה, באיך צריך להיות, במה חסר, במה לא בסדר. מנהיג קשוב לאחר, מתעניין ולוקח אחריות כיצד להפיק את המיטב מהמציאות הקיימת. כך משיג המנהיג את המיטב מעצמו, מזולתו ומהחיים, תוך כדי זרימה והתחברות אל האחר בכלל ואל אשתו בפרט.
היכולת להמיר שליטה בהנהגה, פירושה לחיות מתוך תחושת חופש בחירה, התאמה מיטבית לצרכי הסביבה (ואין סתירה ביניהם), מתוך שינוי, שמחה והתחדשות מתמדת.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: