ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שלח לך
פרשה נוכחית: קרח
פרשה הבאה: חוקת
 


"קדושה וענווה"

הרב אלישע וישליצקי

שיחה לפרשת אמור התשע"ח

קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵא-לֹהֵיהֶם
בפרשה שנקרא השבת מתבררת פרשת הקדושה מזווית נוספת. הבירור הוא אמנם סביב קבוצה מסוימת, אך אולי שופך אור על מושג הקדושה גם ביחס לכולנו. התורה ציוותה ואמרה על הכוהנים: "קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵא-לֹהֵיהֶם... " והגדירה את הקדושה גם על דרך השלילה: "וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱ-לֹהֵיהֶם ".
הגדרה זו, לפי הנצי"ב מוולז'ין , משנה את כל היחס למושג הקדושה. כי אילו חשבנו שקדושה פירושה הבדלה, פרישות, הצטיינות של קבוצה מסוימת, היינו באים לכלל טעות שהכוהנים צריכים להיות אליטה, קבוצה פרטית נישאת ומרוממת מכולם.
בא הכתוב ואומר: "ולא יחללו את שם קדשי". כי אם המידות תהיינה מקולקלות, בעצם יצא שכרנו בהפסדנו וכל המשמעות של מושג הקדושה תרד לטמיון. לכן, אומר הנצי"ב: "קדושים יהיו" - במידותיהם, בצניעותם, בענווה שלהם, ובזה הם יהיו בולטים.
יש כאן מעין תרתי דסתרי, כי הבולט, המתייחד והנישא הוא לכאורה מעל כולם, והנה בא הכתוב לפי הנצי"ב ואומר לנו שזה סותר את מגמת הקדושה, ואדרבה - ככל שיש יותר פשטות ויותר ענווה ויותר חיבור לציבור, כך זה יותר אמתי.



פוֹשטים ופשוטים
ממשיך הנצי"ב ומבאר באופן מיוחד גם את הפטרת פרשת אמור, שבה אומר הנביא יחזקאל:
"וּבְצֵאתָם אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה אֶל הָעָם יִפְשְׁטוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם אֲשֶׁר הֵמָּה מְשָׁרְתִם בָּם וְהִנִּיחוּ אוֹתָם בְּלִשְׁכֹת הַקֹּדֶשׁ וְלָבְשׁוּ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְלֹא יְקַדְּשׁוּ אֶת הָעָם בְּבִגְדֵיהֶם ".
בצאתם של הכהנים לקדש את העם, עליהם לפשוט את בגדי הכהונה וללבוש בגדים אחרים. מה החידוש באמירת הנבואה שילבשו בגדים אחרים? שהרי אם הם מורידים את בגדי הכהונה אין הם יכולים להישאר ללא בגדים.
אלא, מסביר הנצי"ב, הכהנים עלולים לטעות ולחשוב שהם קבוצה נבחרת, אליטיסטית, ואז הם ירקמו בגדים הדומים לבגדי כהונה כדי שגם בשעה שאינם עובדים את עבודת הקודש, יחשוב אדם פשוט שהנה לפניו כהן רם ונישא. לכן, אסרה הנבואה על הכהנים ללבוש בגדים הדומים לבגדי כהונה וחייבה אותם להמשיך את יסוד העממיות.
זה הבסיס לקדושה; דווקא הענווה, דווקא הצניעות, שאנחנו לומדים במיוחד בימים האלה שבין פסח לשבועות, בין יום השואה ליום הזיכרון ויום העצמאות, ל"ג בעומר ויום ירושלים.
היסוד הזה של הענווה, שהוא המפתח לגבורה ולקדושה, שהוא המפתח לכל הייחודיות הישראלית הטבעית, הנובעת ממקור של קודש וממלאת את כולנו כוחות. ובע"ה נזכה עם כל בית ישראל לגאולה שלמה שתגדיל ותצמיח עוד ועוד את מידת הענווה. שבת שלום.
"היינו כחולמים ולוחמים - בשוב ה' את שיבת ציון"
שיחה ליום הזיכרון ויום העצמאות השבעים למדינת ישראל


הזורעים בדמעה
שלום לכולם. שלום לגאולת ישראל, שלום למדינת ישראל, שלום לכל הציבור כולו. השבוע חל יום הזיכרון לחללי צה"ל וכוחות הביטחון ולנפגעי פעולות האיבה, ויום העצמאות. שני הימים האלה, תשע"ח, שבעים שנה לקיומה של המדינה.
בחלוף שבעים שנה, מספרת הגמרא , חוני המעגל, אחד מגדולי התנאים, מוסר את הנפש על קדושת שמו ועל אהבת ישראל, מתעורר מתרדמתו, וחוזר לשורשי דוד המלך: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ד' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים ". הוא לא ידע שאפשר לחלום שבעים שנה . הפרק הזה, לפי המסורת של תלמידי הגאון מווילנא, לפני למעלה ממאתיים שנה, הוא הפרק של הגאולה השלישית. יש בו ב"שיר המעלות בשוב ה'", שיש הנוהגים לשיר אותו במנגינת 'התקווה' ביום העצמאות, כמה וכמה יסודות שקשורים לימים האלה, לתקופה הזאת. יסודות שקשורים בכלל לאמונה שלנו, לעבודת ה' שלנו, ובמיוחד לאחריות שלנו.
"הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה ". יום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה, הוא יום של זריעה בדמעה. הוא לא יום של חולשה, לא יום של פקפוק. הוא יום של עוצמה. הוא יום של כאב, והוא יום של תנופה גדולה.
כולנו כאיש אחד, בין מי שמראה את זה יותר בפועל, ובין מי שזה קשה לו, כולנו מתעוררים ביום הזה להיות אנשים יותר כלליים, יותר אכפתיים. בעלי יותר ערבות הדדית, יותר נחלצים לתקומת ישראל. ומתוך כך, גם יודעים להודות על הנסים והנפלאות שעשה הקב"ה אתנו, דרך גבורתם של ישראל בכל אלפי השנים, מאות השנים ועשרות השנים מאז נהיינו לעם.

וחי בהם
הפסוק הבא הוא בעצם תמצית התורה כולה: "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם "
נכון שהבסיס הוא כדברי הגמרא ביומא : "וחי בהם ולא שימות בהם". פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה. אבל מצד שני, 'וחי בהם', נקודת החיים, מאז אברהם, יצחק ויעקב, שרה, רבקה רחל ולאה, אבותינו ואמותינו, מאז האבות והאימהות, השורשים שלנו, הם שורשיה של מסירות נפש.
כשאנחנו מדברים על המושג 'זהות יהודית', המילים 'וחי בהם', משמעותם בראש ובראשונה היא שנקודת החיים ניתנה לנו מאת אלוקים, מאת אלוקי מערכות ישראל, מאת צור ישראל וגואלו. החיים הם שלו ולמענו, ולמען גאולת ישראל.
הידיעה הברורה הזאת עוברת בתורשה מדור לדור, ולכן הימים האלה הם ימים של מקור הכוח, מקור העוצמה הישראלית לדורותיה. בחלוף שבעים שנה, מצד אחד בעל הנס יותר מכיר בנסו, יותר מבין על מה ולמה. יותר מודע, יותר חפץ לפגוש את נפלאות ה' במהלך הגאולה. ומצד שני, ולא פחות מזה, יותר צמא לתוספת מדרגות בקודש.

להתחדש ולהתקדש
אחרי הפסוק "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם", התורה אומרת: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ ". קודם כל במידות , כפי שהורנו תלמידי הגר"א; נושא המידות והמוסר, בין אדם לחברו ובין אדם לעצמו, הוא שורש הגאולה, שורש השיבה לארץ, שורש התורה. ומכאן צומחת קומה של עומק, של בגרות של בשלות להבנה שהנשמה של המדינה, הנשמה של הגאולה גם היא, חפצה להתגלות.
אין באמירה ובתחושה הזאת שום ביקורת לשמה, אין בה שום קטרוג. רק כמו בלידה של פרט ומשפחה, כך בלידה של אומה ומדינה; מדרגות החיים מתפתחות וצומחות בהדרגה בחסדי ה'.
הלוואי נהיה ראויים בדור שלנו, להיות שותפות ושותפים עם אל בגאולת ישראל, לחיות את חיינו מתוך ענווה, מתוך גבורה, מתוך חיבור אמתי לכלל ישראל. ולהיות, מכוח כל הדורות כולם, גיבורים אמתיים.
כפי שאומר הרב חרל"פ , שנשמות כל הדורות באות להיות אתנו בחבלי משיח ולהעצים את כוחנו להתמודד. "נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם ".
ודאיותה של הגאולה לא מתעלמת מקשייה, לא מתעלמת מייסוריה. אין יום העצמאות ללא יום הזיכרון ואין יום הזיכרון ללא יום העצמאות. יותר כובד ראש, יותר הבנת גודל המשא הזה שנושא דור חבלי משיח.
אלוקי ישראל יהיה בעזרכם ובעזר כל ישראל עד עולם. שלום, חג שמח ושבת שלום.


תגיות: פרשת אמור



מאמרים נוספים מעלון פרשת אמור תשע"ט:
שו"ת מלחמה - הרב שלמה אבינר
להיות עצמאי - הרב חגי לונדין
מודעת זאת בכל הארץ - הרב דורון כץ
טהרה - הרב יורם אליהו
קדושת אדם, זמן ומקום - הרב דוד לנדאו

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: