הארץ לעולם עֹמָדת

הנשמתיות הכלל ישראלית מתגלה רק בארץ ישראל” עד כדי מציאות של מצוות תלויות בארץ. “ושבתה הארץ שבת לד'”. המצוות הן תלויות בארץ. איננו מוצאים בשום מקום את הביטוי “הארץ התלויה במצוות”. באופן אמיתי” כל מצוות התורה קשורות לארץ. וכשעם ישראל מופיע בשלמות בריאותו בארצו” נמשכות מכך מצוות מיוחדות התלויות בארץ. על כן” לרוב שיטות הראשונים אין מצות השמיטה בזמן הזה אלא מדרבנן. אמיתיות השמיטה היא כשיש יובל. דבר ברור הוא שאין שמיטה כשאין יובל” כפשטות הפסוקים. “וקראתם דרור בארץ לכל יֹשביה” “בזמן שכל יושביה עליה” . כמובן” לא מדובר על יושבים גויים” אלא עליכם: “כי תבֹאו אל הארץ”.
“וספרת לך שבע שבתֹת שנים שבע שנים שבע פעמים… וקדשתם את שנת החמשים… כי יובל הִוא קֹדש תהיה לכם”. יובל הוא שיא הקביעות בקרקע. כל הזעזועים שחלו באחיזה בקרקע הם רק זמניים” וכנגדם “ושבתם איש אל אחֻזתו”. הכל חוזר אל הנצח הקבוע” אל היסודיות האמיתית והנצחית של ישראל ואורייתא. קרקעיוּת היא יסודיוּת” יציבות ונצחיות. בהקדמה ל”עץ הדר” של אבא הרב זצ”ל מתברר שעניינם של קרקעות ומיטלטלין מקביל ליציבות וארעיות. יש הגיון משפטי פשוט שלדבר נצחי וקבוע יש ערך גדול יותר. “הארץ לעולם עֹמָדת” ” ו”גוי אחד בארץ” הוא מוצק וקבוע – העם והארץ. לכן” כדי לקנות קרקע יש צורך בפעולות חזקות במיוחד” בפעולות ממשיות בגוף הדבר” כגון חפירה וכו'” שלא כמיטלטלין שנקנין אגב קרקע. “הארץ לעולם עֹמָדת”” קשורה לנצח ישראל” ואחיזה בה היא אחיזה בעולם הבא” שנקרא “עולם שכולו ארוך” ” לעומת העולם הזה שהוא שטחי וזמני. וכן הרמב”ם מגדיר בספר המדע ש”ארץ החיים” הוא העולם הבא.
מתוך “נצח ישראל” ומתוך “אתם הדבקים בד’ אלהיכם” ” מגיעים ליחסים אמיתיים בין אדם לחברו: “ולא תונו איש את עמיתו” . לאור הקביעות של “ושבתה הארץ” והדבקות באמת ובנצח” מסתדרים העניינים החברתיים בישרוּת משפטית ולא בעקמומיות.
היובל הוא שיא קדושת הזמן” ולכן נקרא “עולם”” כדברי חז”ל על הפסוק “ועבדוֹ לעֹלם” ? “לעולמו של יובל” . הוא אחיזה בזמן בעל ערך עולמי המקיף דורות. ככל שנכיר את ערכנו וככל שנאחז ב”ושבתה הארץ”” בקרקע הרוחנית של “נצח ישראל” ? יותר נזכה לקנות מיטלטלין רוחניים לדורות עולם .