ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שלח לך
פרשה נוכחית: קרח
פרשה הבאה: חוקת
 


שאיפה לגדלות

הרב יורם אליהו

לע"נ ר' צבי מנחם גלאט הי"ד
א. השתלמות
המהר"ל (תפארת ישראל פ"ג) מבאר יסוד גדול בעניין התגדלותו והתפתחותו של האדם בעבודת ה', הוא מסביר שהאדם הוא מיוחד מבין כל הנבראים שאינו נולד בשלמות, אלא נולד עם כוחות רבים, שהם עדיין בכוח והוא צריך להוציא אותם אל הפועל, "האדם... אל יקבל אונאה בעצמו לומר כי יש לו מעלתו האחרונה בפועל... אך האדם הוא בכח ויוצא אל הפועל". ולכן, מסביר המהר"ל, נקרא האדם בשם זה - על שם שנברא מן האדמה, והמיוחד באדמה שהיא בכוח ויש בה יציאה אל הפועל של הצמחים והעצים הצומחים ממנה, וכך גם האדם אשר מוציא את הכוחות הטמונים בו אל הפועל. והוא מוסיף שעבודה זו לעולם לא מסתיימת, "ולא יגיע להיות נמצא בפועל לגמרי לעולם אבל תמיד יהיה עמל להוציא שלֵמותו אל הפועל וזה שלמותו האחרון". כלומר האדם השלם הוא האדם המשתלם שלא מפסיק לרגע לשאוף ולהתקדם ולגלות את כוחותיו. וכן כתב מרן הרב קוק זצ"ל (עין איה, שבת פרק ו', פ"ו). שהאדם צריך לדעת בהכרה ברורה "שכל-כך גבהו דרכי ההשתלמות הזאת, עד שעד קצה אי-אפשר בכלל שיבוא האדם, ורק מרחוק יוכל להיות שואב חיים, מנוחה, ועונג מזיו החמדה של ההשתלמות..." רק אז, אומר הרב, "ירשם בלבו וחפצו גודל המעלה ועומק יקרתה, ואז יחשק לבו להפנות אליה את כל כוחותיו". אבל אם הוא יחשוב שהוא יכול להגיע למרום קץ ההשתלמות, הוא יאבד את ההתעלות הזו ולא ישיג גם את החלקים שהיה ביכולתו להגיע אליהם.
ב. שאיפה לגדלות
הידיעה שאינך יכול להגיע לשיא השלמות, לא באה להחליש את שאיפות האדם להתקדמות ולהתעלות במעלות הקודש. כך נאמר בתנא דבי אליהו שחייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי. כלומר, שברוחניות אדם צריך לשאוף למדרגות גדולות ולא לחשוב שהוא קטן או בינוני ולהסתפק במדרגה זו.
כזה היה חברי ר' צבי גלאט הי"ד, שנרצח בליל שבת אור לי"ז אייר תש"מ בחברון. דרכו היתה ברורה, שצריך ללמוד תורה שנים רבות בישיבה ולהיות תלמיד חכם שמלמד ומגדל את ילדי ונערי ישראל בתורה. וכך כתב ביומניו "אני רוצה להיות תלמיד חכם בהלכה ובאמונה, לא אהיה גדול הדור אבל אדם כמוני עם רמה שכלית מעל בינונית עם שקידה ורצון וגבורה יכול להיות תלמיד חכם שלם רציני גם בהלכה וגם באמונה ומוסר". והוא ממשיך ומפרט את הדרך להגיע ליעדים אלו. ומוסיף "זו הדרך בעיקר לשלמות האישית שלי... כל זה בדרך התורה". צבי תבע מעצמו ניצול הזמן והיה רושם ביומנו את הרגעים שהתבטל כחשבון נפש. "הייתי יכול ללמוד יותר בזמנים הפנויים ובאוטובוס", "ביטלתי תורה לקצת זמן עם א." וכן תבע מעצמו "צריך לחשוב כל הזמן איך התקרב לה'." ר' צבי עלה מארה"ב ובער בקרבו על אדישותם של היהודים שלא עולים לארץ, ודאג מאוד משואה פיזית ורוחנית שעלולה להתרחש שם. לכן החליט לכתוב חיבור רוחני שבו יסביר את חובת העלייה לארץ ישראל בדורנו. כמעט הגיש חיבורו לדפוס אך עלה בסערה השמימה. חבריו הוציאו את חיבורו לאור והוא נקרא "מעפר קומי". הספר קיבל הסכמות מגדולי הדור, הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הרב פיינשטיין זצ"ל, והרב אברהם שפירא זצ"ל שכתב "שהוא נכתב בכישרון גדול מעבר לגילו הצעיר" . ר' צבי לימד אותנו כי כששואפים, כשרוצים לפעול עם א-ל, יכול האדם לזכות ולעשות רבות להביא ברכה וישועה לעם ישראל.


תגיות: רבי צבי גלאט הי"ד



מאמרים נוספים מעלון פרשת בהר תשע"ט:
וקראת דרור בארץ - הרב דב ביגון
יש לך פה N.C. או .O.N? - הרב שלמה אבינר
האירו-ביזיון - הרב שלמה אבינר
"הארץ לעולם עֹמָדת" - הרב דוד לנדאו
תורת חסד - הרב אלישע וישליצקי
וקנה לך חבר - הרב אייל ורד
הכל מתחיל מהר סיני - הרב חגי לונדין
מנהג ישראלי - הרב יואב מלכא
מְגִלַּת דָּוִד 27 - הרב שלמה אבינר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: