בחתימת ספר ויקרא” אנו נפגשים בפרשת “בחֻקֹּתי”. “אלה דברי הברית”! יש כאן חוזה כתוב עם תנאים מפורשים ומפורטים. על גבי היסוד הכלל ישראלי” הלאומי הציבורי” סודרו תנאים. אם התנאים לא יתקיימו” יהיה נורא ואיום! אמנם כל הזעזועים האלה הם מקרים חולפים לעומת נצח ישראל ולעומת ההויה והיצירה המיוחדת של “עם זו יצרתי לי” ממקור “אתה יצרת עולמך מקדם” . יכולים להיות מצבי ביניים במשך תקופה מסוימת שבה מתעכבת התגלות “ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזֹב את עמי” לעולם” אבל “נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם” ” “ואף גם זאת בהיותם בארץ אֹיביהם” לא מאסתים ולא געלתים לכלֹתם להפר בריתי אִתם” כי אני ד’ אלקיהם. וזכרתי להם ברית ראשֹׁנים”” “וזכרתי את בריתי יעקוב” ואף את בריתי יצחק” ואף את בריתי אברהם אזכֹּר” והארץ אזכֹּר” . העם והארץ.
הקפנו בכך את כל הבניין בשלמותו” והגענו לסיום. “חזק חזק ונתחזק”! אשרינו שהגענו לסיום של הבירור הנפלא הזה. נגמר הסידור האלוקי של ברית ד'” ויש לזכור היטב “כי על פי הדברים האלה כרתי אִתך ברית” . החוזה הוא עם כלל ישראל. כללות נשמות ישראל היא השכינה ? כל האלפים” הרבבות והמיליונים שבישראל” הם כללות אחת” נשמה כלל ישראלית אחת.
מתוך המקור הכללי נמשך ערך לפרטיות שלנו” עד כדי תופעה חדשה: נדר אישי אינדיבידואלי. “וידבר ד’ אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל ואמרת אלֵהם איש כי יפלִא נדר” . אוצר הנשמות הכללי ואוצר הדרכת התורה מן השמים הכלל ישראלית” כוללים גם את כל פרטי ההתנהגויות הפרטיות והאישיות” בכל סעיפי ה”שולחן ערוך” וה”משנה ברורה”. כך הוא המהלך הישר והסדר הנכון: פרטיות מתוך כלליות. כך ולא אחרת! “לא תֹסֵף עליו ולא תגרע ממנו” . “לא תעשו אגודות אגודות” ” לא תעשו את התורה לשתי תורות ” חס ושלום. “תורת ד’ תמימה” וכוללת את כל ישראל. זאת אמת ברורה בהחלט. תורת ד’ מן השמים הנתונה לנו” שייכת למקוריות האלוהית היסודית” הלאומית” הציבורית של “עם זו יצרתי לי”” בלימוד וקיום של כל סעיפי ה”שולחן ערוך”. יחד עם זה” ממקור דבר ד’ לעם אשר בארץ” המגיע לשכלולו הגדול ב”בהר-בחֻקֹּתי”” והכולל כל מיני נשמות שבישראל” יש מקום למציאות פרטית אינדיבידואלית של נדר .