ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: בהעלותך
פרשה נוכחית: שלח לך
פרשה הבאה: קרח
 


שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם

הרב זיו רוה

רצונך לפגוש את הנצח בעולם הזה, הזמני, החומרי, המתחלף? תוכל לפגוש אותו בירושלים. ולא רק בגלל עתיקותיה, ושרידי בית מקדשנו שנחרב, אלא בגלל הרוח הגדולה שנושבת בה. רוחו הנצחית של עם הנצח, מוטבעת בעיר הנצח בהתאמה א-לוהית וקשר של חיים.
נשמת האומה, המחיה את כל דורות עם ישראל, מצאה את מקום מושבה בירושלים, "כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ" . נשמה זו, המתגלה בארץ לפי מצבו הרוחני והגשמי של עם ישראל, הצטמצמה מאוד בהופעתה במשך כל שנות הגלות. וזכינו עתה, שבדורות אלה הולכת ושבה שכינת אל זו, לתפארת הופעתה, קומה אחר קומה, עם שיבת עם ישראל אל עיר בירתו. גואלת היא בגבורה את חורבות ציון, מקימה את עיר המלוכה מעפר, מחזירה את הקודש למרכז החיים הלאומיים, עד תשוב 'ירושלים של מטה' להיות 'ירושלים של מעלה'. תהליך זה א-לוהי הוא, על כן אין הוא בחירי. הוא בלתי הפיך ומובטח שיצלח.
באופן רזי בניין ירושלים הוא המרכז של כל התהליכים שמתרחשים בהיקף. יתרה מזאת, גאולת עיר הקודש היא התכלית המחוללת את עיקר ההתרחשות ההיסטורית. חלק מהגויים מבינים זאת היטב, לעיתים אף יותר מאתנו, ועל כן יש מי שמנסה לפגוע ולפגום, אך "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ. אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ. וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי." הולכת העיר החרבה ונבנית, התחיה קורמת לה עור וגידים, עד תיראה ירושלים במלא הדרה ב"יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" - בחיבור שמים וארץ במלכות, מקדש, משפט ונבואה. תהליך נשגב זה מעורר את כל כוחותיה הנרדמים של האומה, ומושך אותה אל תכליתה, "התנערי מעפר קומי, לבשי בגדי תפארתך עמי".
השלום חרוז בשמה של ירושלים, אך הוא חזון עתידי. בינתיים ענני מלחמה תמידיים מרחפים מעל העיר. כדי לחיות את הנצח, מוכרח עם הנצח להילחם בכל המבקשים להעלים את הנצחי. השקר מבקש לבלוע את האמת הא-לוהית, כדי להסיט את כוחות החיים הפורצים ממרכז החיים אל נתיבים חיצוניים. על כן, ישראל בעל כורחו נאלץ להתלבש במידת ההתנצחות, כפי שחזו נביאי ישראל בעניין גוג ומגוג, "וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה..." . ואסיפה זו מתלבשת בגזל טריטוריאלי, בהשתלטות דתות בדויות וע"ז על מקומות הקדושים לעם ישראל, בהתנגדות דיפלומטית, בחרמות כלכליות, במלחמת הסברה אנטי-ציונית, ובהתארגנות צבאית. אך לא רק הגויים! "וְגַם יְהוּדָה תִּלָּחֵם בִּירוּשָׁלִָם" . כתוצאה מהשפעות חיצוניות יש מתוכנו המבקשים, לשנות את שמה של ירושלים, בחינוך ותרבות נטולי ועוקרי שורשים, ובמשפט המסולק משם ה'.
בתפילות מועדי ישראל אנו מבקשים מה' ית': "שמחה לארצך וששון לעירך". מלבד השמחה המבוטאת במילה ששון, יש בה גם מעין 'שם קוד' שמתפרש בגמרא, "ששון - זו מילה" . וכיצד נעשית ברית מילה לירושלים? הערלה המחפה מעל 'עיר הקודש', מעכבת את קדושתה מלהתגלות והמילה היא הסרתה. רק אז תתגלה השמחה השלמה בשם ה', והשפעתה הא-לוהית של האומה תגדל לאין ערוך. אסור למנהיגי ישראל לגמגם על שימור ה'סטסטוס-קוו' כדי לרצות את אומות העולם. עליהם לחתור להתממשות החזון הישראלי של הבאת ירושלים ליעודה הא-לוהי, הכולל בדרך גם את ביעור רוח הטומאה. "מקדש מלך עיר מלוכה קומי צאי מתוך ההפיכה".
התנצחות זו, היא שלב הכרחי בדרך, ותסתיים ע"פ הנבואה בניצחון ישראל. אולם לא לעולם נילחם. אחרי השלב של "הנצח זו ירושלים", יבוא השלב הבא של "ההוד זה בית המקדש" . במדרגה זו תהיה השפעה רוחנית אל החוץ, מתוך יראת הרוממות של הגויים את ישראל, מתוך הכרת מעלתם הא-לוהית. וכך כותב הרב קוק זצ"ל : "החוסן הלאומי הישראלי פגש בדרכו מכשולים רבים, ועוד הוא עלול לפגוש, וכולם ינצח בעז ד' ויעמד לנצח." זהו השלב הראשון, אך השלב הבא שונה בתכלית. "... כאשר יגדל שם ישראל, ועמים רבים יראו את ההוד והתפארת הקדושה, ושלום העולמים הנמשך מהוד דעות נשגבות כאלה, שבהם רפודה קדושתן של ישראל... ירוצו לבקש את ד' א-להי ישראל." כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו, מעצמם יבקשו העמים הדרכה מעם ישראל כיצד להתקרב אל ה'. "א"כ בית המקדש, מקום האורה, לא בנצח יתגבר, לא בהוראת ניצוח, המורה התגברות של פגישה על ההתנגדות, כ"א בהוד הנתון עליו, ברוח החן והקדושה. לפניו יכרעו איים, ועמים רבים יבקשו פני ד' בהר ציון, ע"פ תביעה הבאה מהכרה פנימית מצדם... כהוד מלכות הנתון על מלך רב צדק ואביר חכמה, שמאהבה ורוממות נפש ירוצו הכל להיכנס תחת דגלו."


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: