ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שלח לך
פרשה נוכחית: קרח
פרשה הבאה: חוקת
 


להיות ירושלמי

הרב יורם אליהו

מרן הרב קוק זצ"ל קבע ושירטט לנו את שלבי הגאולה והדרכים לבוא אל תכליתה. הרב כתב שהגאולה ההולכת ומופיעה לנגד ענינו היא "נובעת ממעמקי נשמת ישראל... החיים האתניים המפכים בעמנו ומעוררים אותנו לתחייה... הלא הנם החיים של נשמת ישראל השלמה" (מאמרי הראיה, 298). הרב זצ"ל מלמד שיש שתי תנועות - דגלים, שאליהם קשורים בית ישראל. האחד הוא דגל ציון שהוא מבטא את הצד של המלכות, כוחנו העולמי שבוודאי יש בו קדושה והוא מבטא את מטרות האומה להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש של העולם כולו. הדגל השני הוא דגל ירושלים, "ירושלים מבטאת בהבלטה את המטרה של קדושתנו מצד עצמה... המקום של בית המקדש, בית תפילה העתיד של כל העמים... המקום שבו ישבו סנהדרין הגדולה אשר ממנה יצאה ותצא תורה לכל ישראל" (איגרות הראיה ח"ג, תתסז). הרב מסביר באיגרת זו שחלק מעם ישראל קשור לדגל ציון, שהוא טוב, הוא חשוב, הוא קדוש. אך יש חלקים מעם ישראל, שהם הרוב של העולם הכשר הישראלי, שאינם יכולים להתחבר לדגל זה הנושא רק את תוכן החול של התחיה, ולשם כך הקים הרב את תנועת דגל ירושלים כדי לקרוא בשם ה' ולבטא שהתהליך הגאולי הוא קודש, וללמד שלולא ההכוונה של התהליך לשיאו שהוא בניין ירושלים והמקדש לא יתכונן מהלך שלם ואמיתי של הגאולה. ולכן קורא הרב לכל העוסקים בבניין הגאולה ואומר "כל איש ישראל צריך להיות ציוני כדי לעבוד את עבודת החול של האומה, וצריך להיות ירושלמי כדי לעבוד את עבודת הקודש שלה".
כך מסביר הרב את דברי הנביא 'על הר גבוה עלי מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלים' - שואל הרב מדוע פונה הנביא ואומר למבשרת ציון שתעלה על הר גבוה ואילו לירושלים הוא אומר רק הרימי בכוח קולך? מבאר הרב, "ציון מסמלת את המלכות בישראל וירושלים את הקדושה. והנה התנועה הציונית השואפת להחזרת המלכות לישראל, היא משמיעה את קולה בכוח, אבל היא מדברת בשפת חול, היא תובעת מעמד והגדרה עצמית ככל העמים ומבחינה זו היא עומדת במקום נמוך. לעומת זה, מבשרת ירושלים, שהיא מדברת על החזרת הקדושה לישראל, על תקומת עיר הקודש והמקדש, היא עומדת על הר גבוה, היא נמצאת במקום הנכון ובגובה הנכון מבחינה רוחנית, אך היא חלשה מדי, קולה לא נשמע. ולכן אומר הנביא למבשרת ציון מדוע את עומדת שם למטה ומדברת בשם רעיונות של גויים? עלי 'על הר גבוה'. דברי בשם ה', בשם חזון הנביאים, ואל מבשרת ירושלים פונה הנביא ואומר - את עומדת במקום נכון את מדברת בשם ה' אבל לא שומעים את קולך ועל-כן - "הרימי בכח קולך! הרימי אל תיראי!" (מובא במועדי הראי"ה, תפב).
בסדר הגאולה המפליא שאנו בתוכו, הופיעו הדברים בדרך זו. בתחילה שבנו לציון לממלכה, לארץ, וקבענו את בעלותנו עליה בהכרזת העצמאות, אך שם ה' עדיין לא הופיע בשלמותו על התהליך, והנה באה מלחמת ששת הימים וחזרנו אל מקום הקודש והמקדש, זו קריאת שם ה' על התהליך. כך מלמדנו רבנו הרצי"ה, " בין ה' באייר לבין כ"ח אייר אנו מתעלים בדרגה מיום ליום, בכ"ח אייר זכינו להשלמת העובדה שהחלה בה' באייר, וה' באייר נתעלה, נתגדל ונתקדש על-ידי כ"ח אייר". ומבאר הרצי"ה על פי זה את הפסוק, 'נחית בחסדך עם זו גאלת' - זה השלב של הכרזת העצמאות והקמת המדינה. "במלחמת ששת הימים, מסובב הסיבות הביא אותנו למדרגה עליונה יותר : 'נהלת בעוזך אל נוה קדשך'... הגענו לנוה קודשך הר הבית ומקום המקדש" (שיחות הרצי"ה, יום ירושלים). רבים חוגגים ומציינים כיום בעיקר את דגל ציון, את יום העצמאות והקמת המדינה. אנו מחויבים ללמד את דרך הגאולה השלמה, להבין את ערכו של דגל ירושלים, מתוך כך יתקיימו בנו במהרה דברי הכוזרי "כי ירושלים תיבנה כשייכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף".

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: