במעמד הר סיני נאמר “ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר” (שמות יט יז). רש”י דורש “בתחתית ההר” – שנתלש ההר ממקומו ונכפה עליהם כגיגית (עיין שבת פח א). ומדוע כפה עליהם הר כגיגית? להודיע מעלת התורה שאי אפשר מבלעדיה שאם היו מקבלים אותה רק מרצון היו אומרים שאינה הכרחית ואפשר בלעדיה” הרי ברצונם קיבלוה וברצונם יכלו גם לא לקבלה. לכן כפה עליהם הר כגיגית” להורות שאין קיום לישראל בלעדי התורה” כשם שאי אפשר לקיים את העולם בלא תורה (עיין מהר”ל “גור אריה”)” אכן התורה נמצאת בגנים הנשמתיים של עם ישראל.
ומנהג בישראל כשהילד מגיע לגיל שבו הוא מתחיל לדבר” מרגילו אביו לומר “תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב”. כבר משחר ילדותו שומע הילד שהתורה היא מורשה” דהיינו ירושה” ושייכת לכל קהל ישראל. התורה אינה שייכת רק לפרט זה או אחר או לתנועה זו או אחרת” אלא היא שייכת לכל עם ישראל – לדורותיו. מאז מתן התורה לפני כשלושת אלפים שנה ועד היום” לא הפסיקו בעם ישראל ללמוד וללמד ולקיים את תורתנו הקדושה. והתורה” תורת חיים” ככתוב “עץ חיים היא למחזיקים בה”.
נכון לעכשיו” בליל חג מתן תורה אנו עדים להתעוררות של רבבות רבבות עמך בית ישראל מכל קצות הקשת החברתית” הלומדים תורה כל אחד לפי מדרגתו. ובכלל” אנו זוכים בדורנו לראות כיצד גדל וצומח דור ישרים של המוני יהודים השבים לארץ והשבים לתורתנו הקדושה מרצון” וככל שירבו עוסקי התורה בכל מקום ומקום” בעיר ובכפר” בבתי מדרשות ובבתי כנסיות” וככל שירבו המברכים את ברכת “אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו” בכל לב” נזכה יותר ויותר לאור חדש על ציון.