ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: בהעלותך
פרשה נוכחית: שלח לך
פרשה הבאה: קרח
 


"ואתם הדבקים בה' א-לוהיכם חיים כולכם היום"

הרב אלישע וישליצקי

שיחה לחג שבועות

כאיש אחד בלב אחד
בדורנו, ההתקדמות לקראת היום המסיים את תקופת חמישים הימים שבין פסח לשבועות, בנויה על תחנות משמעותיות. אי אפשר להיכנס בימינו לשבועות ללא יום השואה והגבורה, יום הזיכרון, יום העצמאות ל"ג בעומר ויום ירושלים. דברים הולכים ונבנים בכל מיני מערכות של חיים, גם בכלל וגם בפרט.
עם ישראל יוצא בפסח לחירות, נולד מחדש; יש אומה, יש כלל, יש ציבור, ועל מי שפורש מכך נאמר שכופר בעיקר, "לפי שהוציא עצמו מן הכלל", כך גם חג שבועות; התורה לא ניתנת לאוסף של פרטים, לכיתות או לקבוצות. התורה ניתנת לאומה, במדבר . אין עליה אפוטרופוס, מישהו שכביכול הוא 'בעל הבית' על הקשר לתורה. אלוקים ברא את נשמתנו, ברא את צימאוננו, ברא את נקודות החיבור שלנו, בעומק החיים, לתורה גדולה.
ומשום כך הדבר נעשה "כאיש אחד בלב אחד ". התורה איננה רק אוסף של דרשות, ציטוטים, רעיונות מסוימים, שנכונים כשלעצמם, והשאלה היא האם כל אלה מבטאים באופן אמתי את ההבנה שהייחודיות של כל אדם לא באה על חשבון, ולא במקום, הייחודיות של זולתו.


חיים כולכם היום
כדי שנהיה שמחים בחלקנו, כדי שנחבור לתורה גדולה, כדי שחג השבועות יהיה גם חג הביכורים, חג הקציר וגם חג מתן תורה, צריך לחבר את העולמות. וכל חיבור דורש גודל, טהרה, אמתיות.
לא מדובר על טשטוש ההבדלים בין העולמות השונים. חג הביכורים לא בא חלילה להיות אלטרנטיבה - לא לאמונה ולא לתורה, אלא אדרבה, הוא עומק גילוי המעבר מ'שעורים ' ל'חיטים ', ממאכל בהמה למאכל אדם , מהמדרגה הראשונית הלאומית שלנו למדרגה היותר מפותחת, עומק הבירור הזה קשור לתורה.
מעמד הר סיני לא בא לחדש בעולם 'אותיות'. הוא לא בא לחדש בעולם הוראות בלבד. הוא בא לחדש חיים. ויכול להיות שהדור שלנו חושב שהוא כבר בקיא בחידושי החיים, אבל באמת, אנו זקוקים כמו אוויר לנשימה למצפן, להגדרה מוסרית אמתית, מוחלטת, שאיתה נצעד בחיי הנפש, בחיי החברה, הקהילה, הישוב, המשפחה, האומה, המדינה, והדור כולו.
אנחנו זקוקים להכוונה הזאת, כלשון הגמרא בשבת , להתחבר לכתר התורה בתוך החיים. ממש לקחת את מעמד הר סיני, ומתוכו לרצות להופיע את הכתוב בו, שבעצם כתוב בנשמותינו. להוציאו אל הפועל, לגדל ולהצמיח אותו, מתוך גאולתם של ישראל. לכן נקודת החיים כל כך משמעותית בחג השבועות.
זאת נקודת החיים של רות, שבעצם אומרת לכולנו: החיים הם לא הרווח, הם לא הכדאיות אלא השירות האמתי. זה יסוד הצניעות, זה יסוד מעמד הר סיני. לא קונים במעמד הזה זכויות, הישגים. קונים במעמד הזה חיים חדשים. "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּד' אֱ-לֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם ". קונים במעמד הזה את הרצון האמתי להופיע את דבר ה' במציאות. להופיע את התורה במציאות.
מאז חזרנו לביתנו, מאז חזרה שכינה לציון, מאז נגאל ישראל וקם לתחיה, לאט-לאט הופכת התורה, מצד הצימאון ומצד הרצון של ישראל, להיות כתר החיים, מובילה את החיים, נותנת עוצמה, תקווה ומשמעות לחיים. זה לא מתחיל ונגמר רק במצווה מסוימת אלא זהו הרצון כולו. זהו המאמץ כולו. "וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת " אומר הכתוב ביחס לנעמי מול רות. הסגולה וקישור הנשמות הם הבסיס. פסח הוא הבסיס, אבל זה לא מספיק. אלא, הגילוי יצמיח את הכוחות להיות מוכנים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ " בארץ הזאת.

תורת ה' תמימה משיבת נפש
"תּוֹרַת ד' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ " כפי שהיה אומר רבנו הרצי"ה, בעקבות מדרש שוחר טוב: 'רק כשהיא תמימה', כוללת את כולה, 'אז היא משיבת נפש' . נכון, לא תמיד אני מבין כל פרט על כל משמעותו, לא תמיד הוא מעורר בי את נקודת החיבור, אבל זאת בעיה מקומית. באופן אמתי, האמון שלנו בנשמתנו והאמון שלנו בתורתנו, האמון שלנו בגאולתנו, והאמון שלנו באלוקינו, יונקים מאותו השורש, מאותו בירור של הנשמה שנתת בנו, בכלל ישראל, טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחת בנו ואנחנו עבדיך וחפצים לעשות רצונך כדברי נחמיה ביחס לירושלים .
***
ימלא ה' כל משאלות לבכם ולב האומה שלנו ולבם של כל ישראל לטובה. תגדל קומתנו הזקופה, יגדל שינוי היחס של אומות העולם להבין מי אנחנו . תגדל מוסריותנו בלי שום ויתור על ערך הריבונות והלאומיות שלנו. קיבלנו את ארץ ישראל, מתנה אלוקית. היא נקנית בייסורים. ומתוך כך נמשיך, ונצמח בחסדי צור ישראל וגואלו, לגאולה שלמה, לחיים שלמים.
שבת שלום וחג שמח!

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: