קבלת אמיתית בנישואין

כששלום ושלומית הגיעו” פניהם היו נפולות. לשאלתי השיבו שכל השבוע” שלום השתדל להתייחס ולהראות לשלומית כמה היא חשובה. היא בחנה את שלום” האם באמת איכפת לו ממנה” או שהוא מחכה שהיא תירגע” כדי שיוכל לצאת מהבית ולהיות עם החברים שלו. כלומר” נותן לה על מנת לקבל והיא מרגישה שהוא לא באמת נותן – אם לא יקבל.
“אז אני לא מבין”” פנה אלי שלום. “את אמרת בפעם שעברה שכל אחד צריך להתייחס לצורכי השני והתוצאה תהיה שבסוף נקבל את מה שכל אחד רוצה וצריך. זה לא עובד ככה! עובדה שאני באמת מתייחס לשלומית עם כל הכנות. אבל היא בוחנת כמה ועד מתי אני רוצה לצאת. אני לא מכחיש. אני רוצה גם לדאוג לעצמי וזה לגיטימי. לא מתבייש בזה ואני לא חושב שזה פסול. אם לא אדאג לעצמי” לא אהיה פנוי אליה”.
“ואני מרגישה”” אמרה שלומית “שאני לא פנויה לאפשר לו את מה שהוא רוצה. כל עוד אני לא מרגישה שאני מאד חשובה לו” אני מתקשה לשחרר אותו. זה כמו ביצה ותרנגולת… איך יוצאים מזה”?
“את שומעת מה היא אמרה?” שאל שלום בתמיהה. “לאפשר לי” לשחרר אותי. זה בדיוק מה שאני מרגיש. היא קובעת מה ומתי נכון בשבילי וכביכול” אני צריך לקבל רשות ממנה. מצטער… זה לא תקין ואני גם לא מוכן להרגיש כך. זה לא מקום של גבר בכלל…”
“אז מה אתה רוצה שאעשה??אני לא מסוגלת אחרת”… נאנחה שלומית.
“אז את רוצה להגיד לי שאני שבוי אצלך? אכלתי אותה? עד שלא תאמיני בי ” לא “תשחררי” אותי? באמת נראה לך ככה? לא! אני לא מתכוון לחיות כך. אני אוהב אותך” מוכן לעזור ולהתחשב” אבל לא רק את בזוגיות הזאת. אני צריך להרגיש טוב עם עצמי” כדי להעניק לך מכל הלב.” שלום נשם נשימה עמוקה ואח”כ ואמר: “אני שמח שהצלחתי לומר את מה שבליבי” מבלי לחשוש מהתגובה שלך”.
שלומית השפילה את עיניה ואמרה:”אני לא רוצה שתרגיש כך. עצוב לי שאתה מפרש אותי ככוחנית… לא יודעת מה לעשות…”.
התבוננתי בהם והקשבתי לדו-שיח הכואב ביניהם. טוב שהגיעו עכשיו. כי מצב כזה עלול להגיע למערכת יחסים עכורה שתוצאתה מי ישורנה… פניתי אליהם ואמרתי: “אני נוכחת לראות את המוטיבציה שלכם להצליח בנישואין ולכן אתם לא מוותרים על עצמכם ומחפשים דרכים להרגיש טוב ביחד. היות שאתם בתחילת נישואיכם” חשוב שנבהיר מהי קבלה אמיתית.
קבלה בנישואין פירושה שכאשר חווים את החולשות” לא מנסים לסלק אותן מהחיים בכוח. לכל אדם יש חולשות וניתן לחיות איתן ובהדרגה להתמודד ביחד” תוך הבנה שכך בנויה האנושות. אך ישנן חולשות שעלולות לפגוע ולעבור קווים אדומים. לדוגמא” אסור לאפשר צעקות וקללות של אחד מבני הזוג שאומר:”מה לעשות? זה אני ואת/ה צריך/ה להבין אותי”. אסור לקבל חולשה של חוסר שליטה בכעסים ובוודאי לא על הרמת ידיים” או נטייה לשקרים” משיכה רגשית מחוץ לנישואין” (ה’ ישמור ויציל) וכד’. במצבי חולשה קיצוניים כאלה” יש אחריות לחלש לטפל בעצמו באופן מיידי ובן הזוג יבחר” האם לקבל את המצב הזה” כל עוד ישנה הודאה בחולשה וטיפול קבוע. מי שמשלים עם מצב שלילי בלית ברירה” רק כדי שיהיה שקט” מזמין בפועל את הפעמים הבאות. במקרי חולשה כאלה” יש לקבוע גבולות שיהיו בבית” בזמן שבן הזוג מקבל טיפול בחולשותיו. כלומר” שני בני הזוג לוקחים אחריות. האחד מקבל טיפול מקצועי ושניהם אחראים על שמירת הגבול שסיכמו” כדי שלא יזיקו לשניהם.
במקרה שלכם” רגישות היתר אינה קיצונית. זהו מצב שקיים אצל זוגות רבים. כמו גם חוסר ארגון” אובססיה לניקיון” חוסר או עודף ביטחון עצמי” קשיי ריכוז/פיזור” פגיעות וכד’. אף שמצבים אלו עלולים להוציא את בן הזוג השני משלוותו” כאן נבחנת הנאמנות” האכפתיות והקבלה של בן הזוג. אם יש רצון לעזור ולתמוך ולמצוא ביחד מתוך הבנה והתחשבות ולהתמודד- זו קבלה אמיתית עם החולשות. אך אם בני זוג נחמדים זה לזה רק כשקל ונוח וכמשהו משתבש” הם דורשים שינוי ומשתלחים בביקורת” עצם הדרישה מוכיחה שיש כאן צורך לבנות אצל הדורש” קבלת אמת. “
“אז מה זה אומר לגבינו”? שאל שלום.
“כשאתה תכיל את הצורך הרגשי שלה ותעניק לה כפי יכולתך” ואת תכילי ותכבדי את הצורך שלו” מבלי לשפוט אם זה ראוי ונכון” זו תהיה קבלה הדדית אמיתית. שניכם תרוויחו את עצמכם ללא תלות וללא תנאים.