בְּרִית עִם יְהוֹנָתָן

מְגִלַּת דָּוִד 31
– שְׁמַע” יְדִיד נַפְשִׁי יְהוֹנָתָן. אֲנִי חַיָּב לָדַעַת אִם אָבִיךָ עֲדַיִן כּוֹעֵס” אִם כַּוָּנָתוֹ לַהֲרֹג אוֹתִי אוֹ לֹא.
– כֵּיצַד אֵדַע זֹאת?
– פָּשׁוּט מְאֹד. מָחָר תִּהְיֶה סְעוּדַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֵצֶל אָבִיךָ. אֲנִי תָּמִיד מִשְׁתַּתֵּף” אֲבָל מָחָר אֶסְתַּתֵּר וְלֹא אָבוֹא. הוּא וַדַּאי יִשְׁאַל אֵיפֹה אֲנִי.
– וּמָה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֶעֱנֶה לוֹ?
– אֱמֹר לוֹ שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּתֵּף בַּחֲגִיגָה מִשְׁפַּחְתִּית בְּבֵית לֶחֶם. אִם יַגִּיד “טוֹב” בְּסֵדֶר” אָז הַכֹּל בְּסֵדֶר. אֲבָל אִם יִכְעַס עָלַי” אֲזַי הַמַּצָּב רַע מְאֹד.
– וּמָה אֶעֱשֶׂה?
– שֶׁיִּהְיֶה בָּרוּר אַחַת וּלְתָמִיד. אִם גַּם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי פּוֹשֵׁעַ וּמַגִּיעַ לִי לָמוּת” תָּבִיא אוֹתִי אֵלָיו” הוּא יַהֲרֹג אוֹתִי וְאַתָּה תִּהְיֶה הָאַחְרָאִי” אֲבָל אֲנִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי אֶת הַדִּין.
– חַס וְחָלִילָה דָּוִד יַקִּירִי. אִם רְצוֹנוֹ לַהֲרֹג אוֹתְךָ בָּרוּר שֶׁאוֹדִיעַ לְךָ” וְאַתָּה תּוּכַל לְהִנָּצֵל.
– וְאֵיךְ תַּצְלִיחַ לְהוֹדִיעַ לִי?
– אַל תִּדְאַג. אֲנִי אֶמְצָא דֶּרֶךְ לְהוֹדִיעַ לְךָ. אֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ.
– אֲנִי מוֹדֶה לְךָ מִכָּל הַלֵּב.
– גַּם לִי יֵשׁ בַּקָּשָׁה. אָנָּא עֲשֵׂה לִי חֶסֶד” וְאַל תִּפְגַּע בְּמִשְׁפַּחְתִּי לְעוֹלָם כַּאֲשֶׁר הַמַּצָּב יִתְהַפֵּךְ וְאַתָּה תִּשְׁלֹט” וַאֲנַחְנוּ נִהְיֶה בְּצָרוֹת.
– בְּוַדָּאי חֲבֵרִי. אֵין בִּכְלָל שְׁאֵלָה.
וְאָז יְהוֹנָתָן כָּרַת אִתִּי בְּרִית” וְהִשְׁבִּיעַ אוֹתִי. מֵרֹב אַהֲבָתוֹ אוֹתִי חָזַר עַל דְּבָרָיו שׁוּב” שֶׁיָּבוֹא יוֹם וַאֲנִי אֶמְלֹךְ. [1].
——————
1. שמואל א כ ה – יז.