ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: האזינו
פרשה הבאה: בראשית
 


פרשת שלח לך

הרב דוד לנדאו

בדבריהם של המרגלים מתגלה חוסר הבנה לקשר המהותי שבין עם ישראל לארץ ישראל. חוסר ההבנה וחוסר האמונה בעצם עניין עם ישראל ותורה, במציאות של קידוש החיים וקידוש הארציות, הם אשר גרמו למאיסת ארץ חמדה על ידי כל העם כולו, ונגזר עונש על כל הדור. ממשבר איום זה נתגלתה הסליחה לכל הדורות, המופיעה ביום הכיפורים, יום הכפרה הכללי, בבקשת משה: "סלח נא לעון העם הזה", ובתשובת ד' "סלחתי כדברך". וכן נאמר ביום הכיפורים הפסוק: "ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה", הנמצא אף הוא בפרשתנו אחרי חטא המרגלים. כי מתוך גילוי הנשמה הכלל ישראלית של עם ישראל, על ידי בירור עניין ארץ ישראל, נמשכת הסליחה והכפרה על העוונות לכל פרטי עם ישראל.
כיון ש"אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן" - מתוך כשלון חטא המרגלים מתברר עניין ארץ ישראל על ידי מנחות ונסכים, שהם ממעשי האדם מפרי אדמת ארץ ישראל, קרבן לד'. "כי תבואו אל ארץ מושבותיכם", "לא נתחייבו ישראל בנסכים אלא מביאתן לארץ" . ומן המנחות והנסכים השייכים לעבודת בית המקדש, שבו מתגלה מרכזיות קדושת הארץ, נמשכת מצות חלה לביתו של כל אדם פרטי מישראל, אשר אף היא "תרומה" "מלחם הארץ" שמתחייבים בה רק "בבואכם אל הארץ".
לעומת שתי הפרשיות הקודמות ב"חיוב", מופיעות שתי פרשיות ב"שלילה". כשם שיש קרבן חטאת לחטא פרטי, כך יש קרבן חטאת על דבר שנעלם מעיני כל העדה: בית הדין הגדול נכשל בשגגה, ומתוך כך נכשלה כל האומה בחטא הכללי של עבודה זרה, ומביאים על זה חטאת מיוחדת. אמנם כפרה על חטא נורא זה, אפשרית רק מתוך ההופעה הישראלית הכללית: "ונסלח לכל עדת בני ישראל". ומכפרת הצבור של שגגת עבודה זרה, נמשך בירור כפרת היחיד בשגגת עבודה זרה. לעומת היחיד החוטא בשגגה, ישנה "הנפש אשר תעשה ביד רמה" במזיד, להכעיס.
התחברות כל הפרטים של עם ישראל עם ארץ ישראל צריכה להיות על פי תורה שבכתב ותורה שבעל פה, פן יביאו מיתה לעולם, כמקושש שנתחייב מיתה. נחלקו רבותינו בגמרא מה פירוש מקושש, ואמרו שהוא המעביר ארבע אמות ברשות הרבים, או תולש, או מעמר. לגבי הוצאה אמרו התוספות ש"מלאכה גרועה" היא, כי אינה עושה שינוי בגוף הדבר. וכן הוא במידה מסוימת לגבי תולש ומעמר. אם כן פה מתגלה במיוחד כח תורה שבעל פה לחייב מיתה על מלאכה שלא פורשה בתורה שבכתב, והיא מלאכה "גרועה" מצד עצמה.
לעומת קשר רשעים של המקושש המחבר שיבולים ביחד שלא מתוך תורה, הרי חוטי הציצית הבודדים מתחברים לקדושת הבגד הכלל ישראלי. הציצית היא בגד המיוחד לישראל, וקדושת ישראל מתגלה אף בתלבושתם. החוטים הבודדים האלה, כשהם שייכים לדבר ד' הכולל, מקבלים על ידי כך את קדושתם המיוחדת. ככל שהיחיד ירגיש את החיוניות השלמה של שייכותו לכלל ישראל, על ידי "וראיתם אותו", יבוא על ידי כך לזכור "את כל מצות ד'". מתוך הכלל יבוא אל הזהירות בפרטים. מתוך הבנת עניין ארץ ישראל שישיבתה שקולה כנגד כל המצוות שבתורה , נמשכות ההדרכות בעניין שבת שבפרשת המקושש השקולה כנגד כל המצוות , ובענין ציצית שאף היא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה .

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: