ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: בלק
פרשה נוכחית: פנחס
פרשה הבאה: מטות
 


והוא ימשול בך!? בנישואין

אסתר אברהמי

גבי וירדנה הגיעו סוף סוף לפגישה לאחר שביטלו פעמיים. מרגע שנכנסו הורגש מתח באוויר. הוא נראה בטוח בעצמו והיא נראתה מכווצת ומכונסת. לאורך כל שיחת ההיכרות, גבי דיבר. כשביקשתי לשמוע ממנה על עצמה, הוא דיבר במקומה. חשתי שירדנה רגילה לכך. התבוננתי בה. היא נראתה כילדה המקבלת את מרותו, ללא עוררין. תהיתי, כיצד בגיל שישים, אשה נראית כך. הם כבר סבא וסבתא. רוב ילדיהם נשואים. שניהם בעלי מקצועות חופשיים, דבר שהגדיל את תמיהתי על יחסים שנראים ממבט ראשוני, כשולט ונשלטת.
ביקשתי מירדנה לשמוע גם אותה. היא ענתה בקול נכנע: "מה שהוא אמר זה נכון. תמיד הוא מדבר במקומי. אנחנו נשואים כבר שלושים וחמש שנים והתרגלנו ככה מתחילת הנישואין". ביקשתי הסבר: "למה את מתכוונת כשאת אומרת ככה?" גבי מיד אמר: "אני אסביר לך..." הוא רצה להמשיך . עצרתי אותו וביקשתי ממנה לדבר. היא חיכתה לאות ממנו שהוא מאשר. אמרתי לה שתאמר את אשר בלבבה. היא החלה לדבר בחשש מה: "תראי, אנחנו שייכים לדור הקודם. למדתי מאמא שלי שאשה צריכה לכבד את בעלה ולשמוע בקולו. אז עשיתי כל מה שהוא אומר ורוצה. באמת, לא חסר לו כלום ממני. אני לא יודעת למה הוא מתנהג אלי בקשיחות. הוא מעיר לי הרבה פעמים ואם משהו לא מסתדר, הוא מאשים אותי. באמת, לא תמיד אני מצליחה למלא את רצונו בדיוק כמו שהוא מבקש. אז מה, אני בסה"כ בן אדם. אני רואה את הבנות והכלות שלי שהן מרשות לעצמן לעשות ולדבר מה שנראה להן והן נראות שמחות... לא כמוני עצובה. אז ניסיתי להרשות לעצמי גם כן והוא ממש התקומם כנגדי. אני די פוחדת...".
"אז מה הבקשה שלכם ממני"? שאלתי.
גבי הגיב מיד: "תראי. אני רציתי לבוא אלייך, כי אני מבין מהמאמרים שלך שאת אשה תורנית. היא נעשתה לי פתאום פמיניסטית... למדה מהצעירות שמתגרות בבעליהן. זאת ממש לא דרך התורה. כתוב במפורש: 'ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך', נכון?"
"עד כמה שלמדתי שהפסוק הזה, הוא עונש לאשה ולא ברכה, בעקבות חטאה שהשיאה את האדם לאכול מעץ הדעת..."
הוא נכנס לדברי: " אם זה העונש שלה או לא, ככה כתוב שצריך להיות! אז מה פתאום השינויים האלה של הדור החדש הזה..."
"כך אתה מבין", אמרתי. "ומה את אומרת"? שאלתי.
" זה באמת עונש בשבילי. למה לשלוט בי! אני רוצה אותו כמנהיג וכמכוון ולא שולט. הרצון שלי הוא לא נגדו! אני רוצה להיות יחד איתו..." חשתי לפי מבטו שדבריה נעמו לו.
פניתי לשניהם: "ייתכן שבדורנו יש בלבול במושגים, ונשים וגברים כאחד נמצאים בתהליך לקראת התיקון המלא שיש בו שוויון ערך בין גברים ונשים..."
ירדנה המשיכה ואמרה: " פחדתי לבוא לפגישה ולכן ביטלתי אותה פעמיים בתירוצים שונים, כי הוא אמר שאת תחנכי אותי ותעמידי אותי על מקומי. עכשיו שאני שומעת את הכיוון חשיבה שלך, אני שמחה שהגענו. אני רוצה לכבד אותו. אבל גם אני צריכה כבוד. הוא לא מפרגן על כל הטרחה שלי. זה כאילו ברור מאליו. רק שיעריך אותי ויבין שיש לי מקום בעולם, גם בזכות עצמי ושלא נוצרתי רק כדי למלא את כל רצונותיו..."
"זמירות חדשות אני שומע, קיבלת כאן אומץ לדבר, הא"? ירדנה התכווצה למשמע דבריו.
גבי פנה אלי: "אני באמת לא אדם רע כמו שזה נשמע כאן. כך התרגלנו לחיות ועכשיו היא מערערת בגיל הזה את כל שנות החיים שלנו. עד עכשיו היה טוב... מה היא רוצה עכשיו...?"
"אני מתארת לעצמי שאתה אדם טוב, אלא שאולי לא שמת לב כיצד מרגישה אשתך ואני בטוחה שתרצה בטובתה, גם לטובתך. את, ירדנה, לא שיתפת אותו ברגשותייך, כי סברת בתחילת הנישואין שתפקידך כאשתו למלא את רצונותיו ללא התחשבות ברצונותייך. את אפשרת (באופן לא מודע) את מה שנראה כשליטתו בך וחששת לשתף אותו בתחושותייך, עד שנוצרו ביניכם יחסים שנראים כשולט-נשלט. אנחנו נלמד כאן, לתת מקום של כבוד לכל אחד מכם, כך ששניכם תרגישו טוב ותהיו אוהבים ונאהבים.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: