ש: בזמן האחרון יהודים רבים נוהגים לבקר בקברי צדיקים” בהיקף עצום שלא היה קיים בעבר: יציאה לחוץ לארץ” הוצאות כספיות גדולות” הקדשת זמן גדולה” מעבר במקומות לא צנועים” עזיבת האשה והילדים. האם יש לזה מקום?
תשובה: א. מפורסם שכלב בן יפונה הגיע עד חברון למערת המכפלה כדי להינצל מעצת המרגלים (במדבר יג כב. רש”י)” כדי להתפלל לד’ במקום קדוש (שפתי חכמים שם)” וכן כדי שיבקשו עליו האבות רחמים. אך יהושע בן נון לא הלך איתו” כי משה רבנו כבר התפלל עליו שד’ יציל אותו מעצת המרגלים (שם טז. רש”י). נמצאנו למדים שיש ערך לקברי צדיקים” אך יש ערך יותר גדול לצדיק חי.
ב. כתוב בשולחן ערוך לגבי תפילות תענית: “אחרי שמתפללים” יוצאים כל העם לבית הקברות ובוכים ומתחננים שם” כלומר: הרי אתם מתים כאלו” אם לא תשובו מדרכים. ולפי זה” אם אין קברי ישראל הולכים על קברי נכרי” (שו”ע או”י תקעט” ג). אך כמובן” אם הטעם הוא שיבקשו המתים עלינו רחמים” זה לא שייך בקברי נכרים (מ”ב שם ס”ק יד). על כל פנים לאו דווקא קברי צדיקים.
ג. וכן בהלכות ערב ראש השנה” כתב הרמ”א: “ויש מקומות נוהגין לילך על הקברות ולהרבות שם בתחינות” (שו”ע או”ח תקפא” ד הגה). ומסביר המשנה ברורה: “דבית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים” והתפילה נתקבלה שם יותר. אך אל ישים מגמתו נגד המתים” אך יבקש מהשם יתברך שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר… ויתן צדקה קודם שיאמר התחינות” (שם ס”ק כז).
סיכום:
א. תפילה שלנו במקום קדוש.
ב. כדי שהמתים יתפללו עבורנו ויבקשו עלינו רחמים.
ג. כדי שניקח אל הלב שנמות ונחזור בתשובה ונכניע לבבנו.
ד. כדי שד’ יסלח לנו בזכות המתים.
* אין להתפלל אל המתים”שזה דומה לדורש אל המתים. ועיין חיי אדם
יחד עם זאת” אין לך דבר טוב שאין הקיצוניות מזיקתו” ותמיד יש לשקול הפסד מצוה נגד שכרה. שהרי הקדשת אותו זמן ללימוד תורה” ודאי עדיפה” כי תלמוד תורה כנגד כולם. וכן הקדשת אותו כסף לצדקה” ודאי עדיפה” שהרי צדקה תציל ממוות” וכן כל מיני חסדים למשפחתו ולזולת. תורת חיים ואהבת חסד” הן ודאי מצוות ברורות וגדולות יותר מקברי צדיקים. ודאי” למצוות יש ערך יותר גדול מאשר לסגולות.
יש טוענים שבקברי צדיקים” יש התרגשות קודש גדולה. ודאי כן הוא. אך גם כאן” אין לשכוח שמצוה עדיפה על התרגשות. התרגשות צריכה לבוא על יסוד ההלכה והמצוה” ולא במקומן. ודאי שכינה שורה בקברי צדיקים” אבל היא שורה יותר על מי שעושה חסד ולומד תורה.
