ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: האזינו
פרשה הבאה: בראשית
 


סידרת 'גמרא באמונה': חלק ו': הסוד הנעלם של התוספות

נתן קוטלר

נתן קוטלר
דווקא במעמקי סוגיות עיוניות מובהקות מסתתרים סודות אמוניים יקרים מפז שצריך ללמוד ולחשוף ולהאיר באמצעותם את החיים! במאמר זה נראה כיצד התוספות פותחים לפנינו צוהר לעולם הנסתר של המחשבה שמאחורי תקנות חכמים.
רקע
מצינו בכל הש"ס את תקנת חכמים לקניין מטלטלין דווקא במשיכה (-הקונה מושך את החפץ). בסוגייתנו מובאת שיטתו של רבי יוחנן "דבר תורה מעות קונות, ומה טעם אמרו משיכה קונה? גזירה שמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעלייה" (קידושין כח, ב). בפשטות, חכמים תיקנו שמשיכה קונה במטלטלין כדי להגן על הקונה. וכיצד יש בתקנה זו הגנה על הקונה? אילו היינו אומרים שהכסף קונה, היתה האחריות לנזק במטלטלין עוברת מהמוכר לקונה ברגע ששילם בכסף. ואם, בעוד המטלטלין עדיין ברשות המוכר, פורצת דליקה, המוכר לא יטרח להציל את החיטין (או המטלטלין שנקנו), שהרי הרכוש כבר שייך לקונה. ולכן, חכמים עקרו את דין התורה (לשיטת רבי יוחנן) שהכסף קונה ותיקנו שרק המשיכה של המטלטלין מרשות המוכר לרשות הקונה תסמל את רגע הקניין. וזאת במטרה לדאוג שהאחריות להפסד המטלטלין היא על המוכר ולכן הוא כן יטרח להצילם (ע"פ רש"י ד"ה שמא יאמר לו).
קושיית התוספות
התוספות מקשים את הקושיה הבאה: לשיטת רבי יוחנן, מדוע בתקנתם חכמים ביטלו לחלוטין את דין התורה שמעות קונות? והרי יכלו לתקן שגם משיכה קונה וגם מעות קונות! ואם גם כסף יקנה, אין לחשוש שהמוכר יאמר "נשרפו חיטיך", כי הקונה תמיד יכול לחזור בו כל עוד לא משך (ד"ה שמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעלייה).
תירוץ התוספות
התירוץ של התוספות הוא נפלא ביותר: "ויש לומר דשמא לפעמים היה הלוקח מושך החיטין ואי לא קנה במשיכה לחודה יאמר למוכר נשרפו חיטיך בעלייה". תקנת חכמים הייתה מדויקת. אם נחסיר או נוסיף עליה, נפגע לא רק בקונה, אלא גם במוכר. חכמים לא דאגו רק לאינטרס של הקונה בתקנתם "משיכה קונה", אלא דאגו גם לאינטרס של המוכר. וכיצד? אם הקונה משך את המטלטלין (החיטין) ולא נתן למוכר עדיין את הכסף, הוא יכול לומר למוכר "נשרפו חיטיך". ולכן, אי אפשר להוסיף גם קניין כסף על תקנת חכמים "משיכה קונה", כי אחרת נפגע במוכר.
אמונת חכמים: לקח אמוני של התוספות
התוספות מלמדים אותנו בתירוצם המופלא לקח אמוני גדול על גדלותם של חכמים ותוקף תקנותיהם. כאשר חכמים תיקנו "משיכה קונה", או כל תקנה אחרת, עלינו להאמין שמעבר לטעמים הנגלים, ישנם טעמים נסתרים שחכמים לא גילו לנו ולכן עלינו לקיים את תקנותיהם לחלוטין. הדוגמא של "משיכה קונה", היא דוגמא קלאסית לטעמים נסתרים בתקנתם, שהרי בפשטות נראה שחכמים תיקנו את התקנה רק כדי לדאוג לאינטרס של הקונה. אך האמת הנסתרת היא שחכמים תיקנו את תקנתם באופן מדויק ביותר מתוך דאגה גם לאינטרס של המוכר ולכן כפי שהוסבר לעיל הם עקרו לגמרי את דין תורה "מעות קונות".
לקח אמוני זה פוגש אותנו גם במקרים נוספים כמו איסור חלב עכו"ם (ע"ז לה, ב) ואיסור הקריאה לאור הנר בשבת (שבת יב, ב) ועוד. חכמים ידעו והבינו היטב את טבע ונפש האדם וחשבו על כל המצבים האפשריים. ולכן, תקנות חכמים מדויקות לגמרי, ועלינו לקיימן גם איננו מבינים את טעמן, או שאנו בטוחים שלא נעבור על האיסור שהרי חכמים עשו סייג לתורה ודאגו להרחיק את האדם מן העבירה (אבות א, א פיהמ"ש לרמב"ם; ברכות ד, ב) ולרומם אותנו למציאות האידיאלית.
"ובאמת כך מקובלני שכל גזירת חכמים לבד טעמם הנגלה יש עוד הרבה טעמים כמוסים שלא גילו אותם והשומע ישא ברכה מאת ד' וישולם גמולו בזה ובבא" ('ערוך השולחן' יו"ד קטו, ה-ו).
לתגובות ולקבלת המאמר המלא: [email protected]


תגיות: סדרת 'גמרא באמונה'



מאמרים נוספים מעלון פרשת קרח תשע"ט:
אין כבוד - אלא תורה - הרב דב ביגון
מחלוקת קרח - הרב זיו רוה
סמוך עלי - הרב יואב מלכא
אחריות כללית - הרב יורם אליהו
מעלת הכהונה - הרב דוד לנדאו
אש המחלוקת - הרב חגי לונדין

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: