אחריות כללית

ויפלו על פניהם ויאמרו א-ל אלוקי הרוחות לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף (טז” כב). שואלים משה ואהרן את ה'” האם יתכן שאיש אחד יחטא ובגללו יענשו רבים” עונה להם ה'” “יפה אמרתם אני יודע ומודיע מי חטא ומי לא חטא” (רש”י). אומנם במדרש רבה נדרש על הפסוק הזה “תני חזקיה” שה פזורה ישראל נמשלו ישראל לשה” מה שה זה לוקה על ראשו … וכל אבריו מרגישין” כך ישראל” אחד מהם חוטא וכולן מרגישין…”” ומביא רשב”י משל על כך” לאנשים שהיו מפליגים בספינה ואחד לקח מקדח והתחיל לקדוח מתחתיו” ואומרים לו חבריו מה אתה עושה? והוא עונה להם מה איכפת לכם אני קודח רק במקום שלי” אומרים לו חבריו המים יכנסו ויטביעו את כולנו. וכן מובא במדרש על הפסוק נפש כי תחטא” “אמר הקב”ה כשאמרתי לנפש לכל ישראל אמרתי שאם חטא אדם חטאו כולם… ללמדך שכל ישראל ערבין זה בזה”. המדרש מוכיח זאת מחטא עכן שחטא ונאמר שם “חטא ישראל”. למדנו מכל זה שאחריות גדולה יש לאדם מישראל על מעשיו ואל לו לחשוב שבמעשיו הוא פוגם רק בעצמו אלא הוא מזיק לכלל כולו. כך מלמדנו הרב קוק זצ”ל (אורות”עמ’ קמג’)” שכנסת ישראל מיוסדת על הבסיס של המוסר האלוקי לכן” “כל התנשאות מוסרית הנמצאת באישיה הפרטיים מוסיפה לה כח” ולהפך נפילת מוסר” וכל רשע… מחלשת את כוחה ואת היחס שיש ליחידיה אל כללותה.” הטיב לבטא זאת הרב אלימלך בר-שאול שהיה ממקשיבי שיחותיו של מרן הרב קוק זצ”ל” בספרו מן הבאר (עמ’ 244). “כל חטא – מביא קלקול לחוטא ולעולם כולו” כל מצוה – מביאה רפואה ותיקון למקיימה ולעולם כולו”. וכשאדם בא לעשות חשבון נפש על מעשיו הוא צריך לחשוב “באיזו מידה נתתי את חלקי בתיקונו של עולם” בקידומו לקראת הזרחתו באור מלכות שמים – ובאיזו מידה ח”ו” קלקלתיו במקום לתקנו” עיכבתי בעד העלאתו במקום לקדמו”. אין הכוונה שהאדם יתעלם מהחשבון הפרטי שלו ” אך הוא צריך לראות את חשבונו הפרטי ביחס לכל הבריאה כולה. “כל חשבון פרטי משקלו עולם מלא”” והאדם צריך להיות צופה למרחוק ולראות את עצמו אחראי על כל המעשים ועל כל הברואים “…בעד כל אשר להם ” ברוח ובחומר” בעד מה שיש ויהיה להם ובעד כל מה שאין להם ואולי לא יהיה להם. בשבילו נברא העולם- והוא נושא באחריותו של עולם זה” עולמו”.