ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: בלק
פרשה נוכחית: פנחס
פרשה הבאה: מטות
 


והוא ימשול בך?- לא כדאי! (חלק ד')

אסתר אברהמי


כשגבי הגיע פעם נוספת לפגישה, אמר שמבחינתו, ההבחנה בין שליטה לאחריות היתה חידוש גדול. בתהליך שעבר בפגישה הקודמת, הוא הבין שמה שנראה בעיניו אחריות, זו בעצם שליטה שכנראה נובעת מחרדה . "מבחינתי, זו היתה בשבילי סטירת לחי שהרסה את תפיסת עולמי על אחריותי במשפחה. כאילו שאני דואג רק לעצמי ולא למשפחה".
"ואיך אתה מרגיש עכשיו?"
"אני מתקשה לקבל את הדברים. בחיים לא חשבתי שאני שולט. ה'מראָה' הזאת מכאיבה לי מאד והופכת אותי לאדם שלילי, בלשון עדינה. האמת, לא רציתי להגיע לפגישה. מי יודע מה עוד תגלי עלי... ".
"ובכל זאת הגעת...".
"נכון, כי אני מרגיש שיש אמת מסוימת בדברים, למרות הקושי, הבושה והכאב שיש בי".
"גילוי מקומות חולשה, עם כל הקושי והכאב, הם הם אתגרי החיים ודווקא הם אוצרות שדרכם אפשר להיבנות. לכן זו ההזדמנות שלך לגילוי עצמי ולצמיחה."
.*********************
אפשר לומר שבדרך כלל, הטיפוסים השולטים, גם גברים וגם נשים, מתקשים להגיע לייעוץ וטוענים שרק בן הזוג צריך ייעוץ. הם חושבים בשחור לבן. הוא טוב והיא רעה. הוא משקיע והיא חסרת אחריות וכן הלאה. הם דורשים כבוד ופרגון מוגזם, כדי להרגיש יותר מאחרים ורואים רק דרך אחת נכונה וצודקת והיא הדרך שלהם. שתלטנות נובעת ממספר גורמים שלעיתים מצטרפים ביחד, כמו:
כוחניות - מה שחשוב זה לא תוכן הדברים וחשיבותם, אלא חשוב שמה שאני אומר, יתבצע כמו שנראה לי.
אנוכיות - עסוקים בסיפוק הצורך האישי ההכרחי בעיניהם, ע"י בן הזוג, ללא התחשבות בו.
דימוי עצמי נמוך - כלפי חוץ נראה חזק ומלא ביטחון. פנימה קיים פחד (בד"כ לא מודע) שאם דברים לא ייעשו כדרישתם, הם יתגלו כחלשים או ש"חלילה" בן הזוג ייראה חזק ומוצלח יותר ממנו.
חוסר אמון - שליטה שנובעת מ"אחריות יתר" שלא ניתן לסמוך על בן הזוג שיבצע את המטלות באופן "ראוי ונכון" לפי דעתו.
מי שלא מודע לכך שיש גוונים שונים של חשיבה ועשייה שגם הם טובים ונכונים, לא יצליח ליצור שינוי ולא תיתכן זוגיות שיש בה הבנה, הדדיות ושוויון ערך.
**********************
גבי היה מוכן להתמודד, מעצם הידיעה שיש לו מה לתקן, למרות הקושי להודות בכך. בדקנו כיצד נבנתה תפיסת עולמו: בילדותו, הוא היה צריך לשרוד, תוך כדי הסערות הרגשיות של הוריו. מסקנתו היתה שהשולט שורד. גילינו שהחרדות נוצרו אז, כי לא היה מי שיגן עליו והוא נשאר חסר אונים. הוא דורש כבוד ומחמאות מאשתו, כדי להיווכח שהיא רואה את אישיותו, כי בילדותו הוריו היו עסוקים במריבותיהם. עם התקדמות הפגישות, חזרנו לתקופת הילדות ויצרנו חוויות מתקנות שבהם הוא מבטא בפני הוריו את הצרכים שלו והוריו נענים לו ונותנים לו יחס אוהב. (המוח הקטן לא מבחין בין מציאות לדמיון. לכן הדמיון נחווה כמציאות ומאפשר שינוי רגשי חיובי.)
קשה היה לגבי להבחין שתפיסת המציאות שלו סובייקטיבית. הוא התקשה לקבל שכאשר אשתו אומרת אחרת ממנו, היא כנראה רואה צד נוסף של אותו עניין שהוא לא רואה. כי הוא זקוק להרגשה שהוא מבין ויודע הכל.
בפגישות היו מורדות רבות. השליטה וחוסר האמון שהיו בינו לבין אשתו, הופנו גם כלפי. לכן חלק ניכר מהריפוי היה לברר את האינטראקציה ביני לבינו שמדגימה את תפיסת עולמו בכלל ובעיקר כלפי אשתו. המודעות לכך אפשרה שינוי הדרגתי, תוך כדי ניסיונות להפחתת החרדה, בקצב המותאם לו.
גבי עובר תהליך משמעותי שמלווה בין השאר, ביצירת דמיון מודרך, של מציאות זוגית חיובית, במטרה להפוך את הדמיון למציאות בעז"ה.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: