ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: בהעלותך
פרשה נוכחית: שלח לך
פרשה הבאה: קרח
 


מחילה ופיוס

הרב אלישע אבינר

במסגרת הלכות יום הכיפורים בשולחן ערוך, מצויים שני סימנים קצרים העוסקים בהלכות תשובה: סימן תרו שכותרתו היא "שיפייס אדם את חברו בערב יום הכיפורים", וסימן תרז שכותרתו היא "סדר הוידוי במנחה בערב יום הכיפורים". מדוע נבחרו דווקא שתי הלכות אלו מתוך היריעה הרחבה של הלכות תשובה? - מפני שמצות תשובה נוהגת במשך כל השנה, כל מי שחוטא צריך לחזור מיד בתשובה. לכן הזכיר השולחן ערוך רק הלכות המיוחדות לערב יום הכיפורים.
ההלכה הראשונה היא שיפייס את חברו בערב יום הכיפורים. לכן נהגו חכמי ישראל לזמן את עצמם בערב יום הכיפורים בפני מי שפגע בהם על מנת להקל עליו לבקש מחילה ולפייס אותם (יומא פז א). אך מה הקשר בין פיוס ליום הכיפורים? התשובה מופיעה במשנה: "עבירות שבין אדם לחברו, אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו", כפי שדרש רבי אלעזר בן עזריה מהפסוק "מכל חטאותיכם לפני ה' תטהרו", כלומר שאין אנו נטהרים ביוהכ"פ אלא רק מעברות שהן "לפני ה'", דהיינו עברות שבין האדם למקום, ולא מעברות שבין אדם לחברו.
אבל, עדיין נשאלת השאלה, וכי חובת הפיוס מיוחדת היא לערב יום הכיפורים, הרי מי שפגע בחברו חייב לפייסו בכל ימות השנה, כפי שקובעת המשנה (ב"ק צב א) שמי שפגע בחברו לא נמחל לו על ידי תשלום פיצוי כספי אלא רק אם ביקש מחילה ומחלו לו!
הסביר הגרי"ד סולובייצ'יק, שבמהלך השנה מי שפגע בחברו ומבקש לשוב בתשובה שלמה צריך לבקש ממנו סליחה עד שימחל לו על הפגיעה. אבל, בערב יום הכיפורים קיימת דרישה נוספת: לפייסו בדברים, "עד שירצה את חברו". כלומר, צריך לחזור ליחס של אהבה ורעות ששרר לפני החטא. כעין זה פירש השפת אמת (יוהכ"פ תרנ"א): "עד שירצה את חבירו. פירוש - שיחזור להיות רוצה ואוהב את חבירו". לא מחילה פורמלית אלא חיבור נפשות.
ומדוע בערב יום הכיפורים לא מספיקה מחילה רגילה ומתבקש ריצוי של אהבה? הסביר הגרי"ד סולובייצ'יק שהכפרה של יום הכיפורים היא כפרת הציבור, על ידי שעיר המשתלח שהוא קרבן של כלל ישראל, ואין היחיד מתכפר בו אלא דרך הציבור. כדי לצרף ולאחד את הציבור צריך לסלק את כל המחיצות והחציצות המבדילות בין היחידים המרכיבים את הציבור. זהו הפיוס והריצוי של ערב יום הכיפורים, שמטרתו להדק את הקשר בין חלקי האומה.
בסגנון דומה כותב השפת אמת (שם) שביום הכיפורים "נעשים בני ישראל אחדוּת... ומתאחדים בו כל הנפשות". ומוסיף לבאר שבאמת כל נפשות בני ישראל קרובות זו לזו, ורק בגלל החטאים נוצר הפירוד ביניהן. על פי זה דרש השפ"א את הפסוק (ישעיה): "עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלוקיכם", שהעבירות מבדילות ביניכם ממש (כלומר, ביניכם לבין עצמכם), וגם ביניכם לבין אלוקיכם. והוסיף שצריכים לתקן את שני מיני הפירוד הנ"ל, ועל כן בערב יום הכיפורים צריך לרצות את חברו.
ה"משך חכמה" (ויקרא ח ז) כותב שזה שורש המנהג המובא ברמב"ם להרבות בצדקה בעשרת ימי תשובה. הצדקה היא הכנה לטהרה של יום הכיפורים. זוהי טהרה ציבורית, לכן היא תלויה במידת הדבקות של היחיד בכלל. וזו לשונו: (מטרת ריבוי הצדקה הוא) "להשתרש בתוך כלל אחינו בית ישראל... הדָבוּק בכלל ישראל נטהר מטומאתו בתוך כל ישראל עמנו, הדבוקים בה' תמיד".
רעיון זה מופיע בתמציתיות בפתגם של הראי"ה קוק לחודש תשרי: "נשמת היחיד מִטַהֶרֶת במקור ישראל, ונשמת האומה כולה - במקווה ישראל ה', צור עולמים". טהרת היחיד עוברת דרך טהרת האומה. לכן, הגיוני מאוד שהיחיד ישתדל להדק את הקשר בינו לבין האומה בערב יום הכיפורים.
יש אומרים שמשום כך הנהיגו להתיר את הנדרים בערב יום הכיפורים והפכו את "כל נדרי" לפתיחת תפילות היום. נדר הוא הנהגה פרטית שאדם קיבל על עצמו. עבודת ה' פרטית רצויה כל השנה, אבל לקראת יום הכיפורים צריך האדם לסלק את המחיצות המבדילות בינו לבין כלל האומה, לכן הוא מתיר את הכבלים הפרטיים שלו. זוהי התרת נדרים.
נאחל לכולנו שנת פיוס וריצוי, שנת אהבה ואחדות, שנת התחברות האומה, ושנת כפרה לכלל ישראל. אמן.

לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות - קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים, פסיכולוגים ויועצים. טל': 02-9973232. אתר "לב אבות" - evavot.org.ill אתר - מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך, רבנים ופסיכולוגים.



מאמרים נוספים מעלון יום הכיפורים תשע"ב:
תשובה אל החיים - הרב יורם אליהו
עם העבריינים. - הרב ליאור אנגלמן

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: