מְגִלַּת דָּוִד 35
אֵין לִי בְּרֵרָה. עָלַי לִבְרֹחַ מֵהַכְנָסַת הָאוֹרְחִים הַחַמָּה שֶׁל אֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן. הֲרֵי שָׁאוּל יִמְצָא אוֹתִי כָּאן וְאָז יַעֲשֶׂה שְׁפָטִים בְּאֲחִימֶלֶךְ.
אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֲנִי בְּסַכָּנָה בְּכָל מָקוֹם בָּאָרֶץ. אֵין לִי בְּרֵרָה אֶלָּא לִבְרֹחַ לְחוּץ לָאָרֶץ. אֶבְרַח לְגַת[1]. אָמְנָם זֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֻבְטְחָה לָנוּ עַל יְדֵי רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בַּתּוֹרָה” אַךְ בֵּינְתַיִם שׁוֹלְטִים שָׁם גּוֹיִים” וְלָכֵן הִיא כְּמוֹ חוּ”ל.
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכָּל הַדָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה[2]. אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהִתְקַיֵּם בִּי “כִּי גֵּרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ד’ לֵאמֹר: לֵךְ עֲבֹד אֱ-לֹהִים אֲחֵרִים”[3]. כַּמּוּבָן” אַף אֶחָד לֹא אָמַר לִי לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה” אַךְ כְּשֶׁמְּגָרְשִׁים אוֹתִי לְחוּץ לָאָרֶץ
זֶה הַיְנוּ הָךְ.
צַעַר נוֹרָא עוֹטֵף אוֹתִי אֲבָל אֵין לִי בְּרֵרָה” זֶה פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ. לֹא רַק פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ שֶׁלִּי” אֶלָּא חַיָּב אֲנִי לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים מִשּׁוּם אַחְרָיוּתִי לְעַם יִשְׂרָאֵל” שֶׁכֵּן שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא מִנָּה אוֹתִי לְמֶלֶךְ. אָמְנָם לֹא מִיָּד אֶלָּא לֶעָתִיד.
אֶתְחַזֵּק וְאֶשָּׁאֵר גַּם שָׁם בְּטַהֲרָהּ וּבִקְדֻשָּׁה.
—————————–
1. שמואל א כא יא.
2. כתובות קי ב.
3. שמואל א כו יט.