ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ואתחנן
פרשה נוכחית: עקב
פרשה הבאה: ראה
 


הַעֲלָאַת הַנִּיצוֹצוֹת

הרב זיו רוה

ארבעים ושניים המסעות של עם ישראל במדבר, המוזכרים בפרשת "אֵלֶּה מַסְעֵי", אינם דבר מקרי. יש בהם סדר מושגח שנועד ליצור את קומתה הרוחנית של כנסת ישראל. מ"ב המסעות הם כנגד שם מ"ב הרמוז בתפילת 'אָנָּא בְּכֹחַ' שכתב רבי נחוניא בן הקנה. המגן אברהם כותב בשם 'צרור המור' כי אין להפסיק בקריאת התורה בפרשת המסעות "שהוא כנגד שם בן מ"ב" . שמותיו השונים של ה' מבטאים גוונים שונים של גילוי א-לוהי, ושם זה מתגלה מתוך דרכו ההיסטורית והרוחנית של עם ישראל. הבירורים העולים מתוך הכישלונות, הניסיונות מבחוץ והמחלוקות מפנים, וכן המעמדות של הגילויים הנשגבים במדבר, כל אלו מעצבים בגבורה א-לוהית מדויקת את בניין האומה הישראלית.
מניין הופיעו שמות למקומות החנייה, שהרי הלכו במדבר צחיח ולא במקום ישוב? אלא ששמו של כל מקום ניתן על שם העבודה הרוחנית, התיקון או הניסיון שעם ישראל חווה שם. דרך התהליך המתמשך מצטיירים קווי הצורה הא-לוהית של האומה. כל אירוע מקומי נעשה לחוליה חרוטת שם בשרשרת לצד האירועים שקדמו לו ואלה שלאחריו. שרשרת זו עֶרכּה למעלה מגילוי או חינוך מקומי לאותו דור, היא משרטטת את השמים העליונים בנפש האומה לדורותיה.
בספר הזוהר הקדוש, נשאלת שאלה מה ראה הקב"ה להנהיג את ישראל "בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם וכו'" שהוא תקיף משאר מדבריות העולם? ומשיב כי בשעה שיצאו ישראל ממצרים ונשלמו לשישים ריבוא, התחזקה המלכות הקדושה ונכנעה מלכות הרשעה, "וְהוֹצִיא אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָלֶכֶת בְּמִדְבָּר חָזָק, שֶׁהוּא מְקוֹם וְשִׁלְטוֹן סָמָאֵ''ל הָרָשָׁע... כְּדֵי לִשְׁבֹּר חָזְקוֹ וְכֹחוֹ וּלְכַתֵּת רֹאשׁוֹ וּלְהַכְנִיעַ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט. וְאִלְמָלֵא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲבִירוֹ (=את הס"מ) מִן הָעוֹלָם... בִּגְלַל שֶׁחָטְאוּ בְּכַמָּה פְעָמִים, נָשַׁךְ אוֹתָם הַנָּחָשׁ, וְאָז הִתְקַיֵּם (בראשית ג) הוּא יְשׁוּפְךְ רֹאשׁ וְגוֹ'. יִשְׂרָאֵל הִכּוּ רֹאשׁוֹ בַתְּחִלָּה, וְלֹא יָדְעוּ לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, וּלְבַסּוֹף הוּא הִכָּה בָאַחֲרוֹנָה, וְנָפְלוּ כֻלָּם בַּמִּדְבָּר, וְהִתְקַיֵּם "וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב". וְאַרְבָּעִים שָׁנָה לָקוּ מִמֶּנּוּ, כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים מַלְקוֹת שֶׁל בֵּית דִּין..."
כל מסע נועד לכתת לשבור ולהמתיק את כוח הטומאה בבחינה מסוימת. במקום אחד התעכבו זמן רב, ובמקום אחר מועט, תלוי אם סיימו את העבודה למענה הגיעו לזה המקום. אולם מחמת חטאיהם החלישו את הס"א ולא הכניעו אותו, והתיקון של "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ" נדחה לעתיד לבוא .
כותב אור החיים הקדוש: "אכן יתבאר על פי דברי אנשי אמת (זוח''ב קנז.) שאמרו שהליכת ישראל במדבר היתה לברר ניצוצי הקדושה שאנס איש הבליעל (=הס"מ כנ"ל) החונה במדבר השמם, ששם קנה מקומו מקום נחש שרף ועקרב. ודרכוּ שם עדת ה' להוציא בולעו מפיו... הוא מה שרמז במאמר "אֵלֶּה מַסְעֵי", 'אֵלֶּה' פסל כל המסעות שבעולם, שאין מסע כזה שהיו נוסעים עמהם הון קדוש ויקר שאין ערוך אליו" .
ביאור דבריו: כל סיטואציה בחירית היא משבצת שבה ניתנת לאדם או לעם אפשרות לחשוף את הא-לוהי שבקרבו, לרומם את המציאות או לתקן דבר בעולם. בשפת הרזים יאמר כי משבצת שכזו מקפלת בקרבה ניצוץ של חיים שניתן לחושפו. בבחירה בדרך הרצויה מלפני ה', מתלקט ניצוץ החיים ומרומם את ערכה של הנפש. ניצוצות המתלקטים נצברים כרשמים א-לוהיים ונעשים לאבוקת אש קודש עילאית. תהליך זה מצוי הן בנפש הפרט והן בנפש הכלל, וזוהי כוונת דבריהם העמוקים של המקובלים שהובאו לגבי מסעות ישראל במדבר.
כשם שיציאת מצרים היא לידת האומה ותחילת דרכה עד שתגיע אל ארץ ישראל במ"ב מסעות, כך כל אדם עובר מ"ב מסעות מיום היוולדו ועד שובו אל עולמו. חייו של האדם יש בהם תחנות, ניסיונות ותקופות שנועדו לגדלו במסע המתמשך של חייו. במדרגה שקנה בעמל גבורתו, וברשמים שספגה נפשו מבחירותיו יעלה אל הארץ החיים העליונה .
מבאר הרב קוק: "אין דבר שלא יפעול על הנפש, מכל רושם הבא עליה, בין מצד מצבה בין מצד מקריה. על כן כל מיני המצבים שעוברים על האדם לכל פרטי פרטיהם וכל מקריהם היותר שונים ויותר דקים, הכל הם מילואים למלא בהם את צביון הנפש, ועל ידם תטביע את חותם פעולותיה, מחשבותיה ורגשותיה. והכוחות השופעים ממנה על העולם הכללי, תלויים הם באיכותם לפי ערך התיחשם לאותם הרשמים. על כן אין לך כל רושם עובר על האדם שאינו נועד לתעודה. וחייב האדם להיות שמח בכל העובר עליו, ולדעת שהכל הם תוצאות מהמחשבות הטובות שד' חושב על יצוריו... והן הן הַעֲלָאַת הַנִּיצוֹצוֹת, שראוי לכוין עליהם בכל ענין בתור "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" לרבים מבעלי עיון ומארי דחוכמתא."



מאמרים נוספים מעלון פרשת מסעי תשעט:
בקשת רחמים על הדור - הרב דב ביגון
אני לא מבין, אני לא מרגיש - הרב שלמה אבינר
"וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה" - הרב אלישע וישליצקי
פרשת מסעי - הרב דוד לנדאו
ארבעים ושניים - הרב חגי לונדין
כשישראלי יאמר לך: - הרב יואב מלכא
הקשב למסעות חייך - הרב יורם אליהו
בִּמְעָרַת עֲדוּלָם - הרב שלמה אבינר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: