רבנים שונאי מתנות

אשרינו עם קדוש” שהרבנים קדושים” שונאי כסף” שונאי מתנות. כמובן” לכל כלל יש יוצאים מן הכלל” אך הכלל הוא שרבנים הנם שונאי מתנות” גם רבנים עילאים בדורות עברו” וגם רבנים בדור הזה.
למשל” רבי שמעון בר יוחאי שולל בכל תוקף קבלת מצווה בחינם. וזה תרגום לשונו: “אסור לקחת אותו בחינם ובריקם” כי לא יזכה האדם על ידי מעשה המצוה ההיא להמשיך עליו רוח קדושה אלא בשכר מלא” כי החיצונים הנקראים ריקנים יכולים לאחוז במצוות שהם בחינם. וכתוב בספר הכשפים שלימד אשמדאי מלך השדים לשלמה המלך” כי כל מי שרוצה להשתדל להעביר ממנו רוח הטומאה” ולהכניע רוח הסטרא אחרא על ידי קיום איזו מצוה” מעשה המצוה ההיא שרוצה להשתדל בה” צריך לקנות אותו בשכר מלא” בכל מחיר שיבקשו ממנו בין סכום קטן בין סכום גדול” לפי שרוח הטומאה מזומן תמיד בחינם ובריקם” (זוהר תרומה קכח” א).
וכן למשל” האר”י ז”ל היה נוהג כשהיה קונה איזה מצוה כגון תפילין או אתרוג” לא היה מקפיד כמה ישלם בעד המצוה” אלא היה פורע כל מה שהיו שואלים אותו בפעם הראשונה ולפעמים היה מניח לפני המוכר המעות” והיה אומר: קחו כל מה שתרצו” (כה”ח תנד אות מ).
וכן למשל” כתב שו”ת חוות יאיר שכן נהגו צדיקי הדורות” כשאנשי שלומיהם היו מביאים להם דורונות איזה דבר מצוה כתפילין “לולב ואתרוג או ספר קודש ללמוד או להתפלל בו” היו משלמים להם (שו”ת חוות יאיר רלב .פס”ת תרס אות יב).
וגם אני הדל ראיתי זאת במו עיניי אצל רבותינו.
“שונא מתנות יחיה” (משלי טו” כז).