דבר תורה קצר לפרשת מטות
בסוף פרשת מטות אנו לומדים על פרשת בני גד ובני ראובן וחצי שבט המנשה. כאשר מתקרבים לארץ ישראל יש שניים וחצי שבטים שאינם מעוניינים להיכנס לעבר הירדן המערבי. הסיבה הרשמית היא עקב הפוריות של חבל הארץ הזה. מעבר לבעייתיות של נטישת המערכה על ארץ ישראל” חז”ל גם שמים לב שהניסוח בו משתמשים בני גד ובני ראובן הוא ניסוח שמקדים את הרכוש לנפש: “נבנה גדרות צאן למקננו וערים לטפנו”. משה רבנו מתקן אותם ומבהיר את סדר העדיפות הנכון: “בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצאנכם”; אולם מכל מקום זוהי העמדה הנפשית שאתה מתחילים בני גד ובני ראובן את ההתיישבות בארץ – עמדת נפש חומרנית שרואה ברכוש את העיקר. מכיוון שכך” בהמשך הפרשה מצווים בני ישראל בחלוקת ערי מקלט. לאחר כיבוש הארץ” ערי המקלט” מקום מפלטם של הרוצחים בשגגה” מחולקים ביחס של 3 ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי ו-3 בעבר הירדן המערבי. לכאורה זהו יחס לא פרופורציונלי; בעבר הירדן המערבי יושבים 9 וחצי שבטים” ואילו בעבר הירדן המזרחי רק 2 וחצי; אולם” אומרת הגמרא” בעבר הירדן המזרחי ‘נפשי רוצחים’ – יש הרבה רוצחים. כאשר אדם מפתח עמדת נפש חומרנית ואגואיסטית” עם הזמן הוא מפתח זלזול ברכוש של האחר” ועם הזמן גם זלזול בחיים של האחר” מה שמביא לגרימת מוות ברשלנות. נקודה למחשבה.
לקבלת דבר תורה שבועי מצולם ומשוכתב מהרב לונדין – ניתן לשלוח הודעת וואטסאפ (!) למספר 0545753771; ניתן גם להזמין שיעורים והרצאות מהרב במספר הזה.
ניתן להאזין לשיחה שבועית של הרב באמונה ברדיו מורשת בימי ראשון בשעה 20:00
ניתן להצטרף לשיעור פרשת שבוע של הרב באוניברסיטת בר אילן בימי שני בשעה 20:00