“עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל” בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה” אָנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל עִם הָעֲבַרְיָנִים”.
לא זו בלבד שאנו מתירים להתפלל עם העבריינים” אלא שאנחנו חייבים להתפלל עם העבריינים” שהרי אין תפילתנו שלמה בלא שישתתפו בה ישראל כולם” ובכללם הרשעים: “אמר ר’ חנא בר בזנא אמר ר’ שמעון חסידא: כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית” שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני הקטורת” (כריתות ו” ב).
אילו היה עניינו של יום הכיפורים לטפח קבוצת עילית של צדיקים העומדת לפני המקום וממרקת עצמה לפניו” אזי נוכחותם של הרשעים היתה להם לרועץ” היא היתה מורידה את ‘הממוצע הרוחני’ בבית הכנסת… אבל יום הכיפורים לא נועד לצדיקים בלבד” הוא נועד לחדש את הברית בין ישראל לאביהם שבשמים” ישראל כולם – צדיקים” בינוניים ורשעים.
צדיקים אמיתיים אינם צדיקים פרטיים” הם אינם דואגים רק לתשובת עצמם. אמת” חטאיהם של הרשעים מכאבים להם ומזיקים להם” אך הם אינם מוכנים לוותר עליהם: “יחידי הסגולה” המקווים לאור ה’ סובלים מחטאת הציבור כולו. אהבתם אל הכלל עזיזה היא לאין חקר. עצמות הטוב שבנשמתם עורגת דווקא אל הטוב הכללי” והכלל כשהם נמשכים אליו הרי הוא עלול לטמא אותם במגעו מפני החטאים הנדבקים בו. אמנם צדיקי אמת הם סובלים ברצון את… כל הייסורים החומריים והרוחניים” ובלבד שיבואו למטרתם… למען יתענגו הכול על טוב ה'” (אורות התשובה יב” ג).
זאת ועוד” ביום הכיפורים במיוחד אנו מתירים להתפלל עם העבריינים מפני שזהו יום בו אנו מכריזים בוודאות שכל החטאים אינם מבטאים אותנו באמת. הם פרי הנפילה ברשתו של היצר אך אינם משנים את העובדה שבתוך תוכי מפעמת נשמה טהורה הסולדת מן החטא. כך ביחס לחטאיהם של אלה המודעים לסכנת החטא ובכל זאת נכשלים בו מפעם לפעם” וכך גם ביחס לכל אותם המצהירים כי אינם מחויבים כלל להישמר ממנו – גם הם טהורים וזכים מבעד להופעתם החיצונית. התקווה כי הקב”ה יביט לברית ולא יפן ליצר בבואו לשפוט אותנו היא בדיוק הסיבה לכך שאנו מתירים” חייבים ושמחים להתפלל עם העבריינים” מפני שיש לנו אמון בהם כי מבעד לכל הערפל מסתתרת אמת גדולה. במילים אחרות- אנו מתירים להתפלל עם מי שמוגדר כעבריין בכל ימות השנה מפני שביום הכיפורים אנו מגלים כי אינו עבריין באמת.
במקור נתקנה הקריאה ‘אנו מתירין להתפלל עם העבריינים’ בתקופת גזרות השמד שבה נהגו יהודים רבים כגויים כלפי חוץ מחמת הפחד” והפרו את כל מצוות היסוד של התורה” ובכל זאת בבואם ביום הכיפורים להתפלל” התגלה כי כל חטאיהם אינם אלא כלפי חוץ:
“ונוסח זה שאומרים קודם כל נדרי ‘על דעת המקום… אנו מתירים להתפלל עם העבריינים'” בשעת הגזרה תקנו. רשעי הגויים כפו על ישראל בכל מיני ייסורים ועינויים קשים” לעבור על דת ולקבל עליהם את דתם שלהם. והיו בישראל רבים שלא יכלו לעמוד בעינויים קשים אלה וקיבלו עליהם את דת הנכרים למראית עין בלבד ושמרו בסתר על דת ישראל” איש איש במחבואיו” ולא היו מתוודעים איש לרעהו. כיון שבא ליל יום כיפורים” שמו נפשם בכפם” ונתאספו יחדיו למרתפי סתר כדי לקבל עליהם ברוב עַם קדושת יום טוב ולבקש על עצמם רחמים מלפני המקום על היותם נראים כעבריינים כל השנה. שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפילת הרבים לעולם” אפילו עבריינים הם” (ספר התודעה).
מידי שנה פוקדים את בתי הכנסת בימים הנוראים יהודים שבשאר ימות השנה אינם רואים עצמם מחויבים לתורה ומצוות. יש להבין כי לא זו בלבד שאינם מהווים טורח על הציבור המדריך אותם בשבילי המחזור” אלא שנוכחותם חיונית להתקבלות התפילה. לא פחות מן הזכות שזוכים הם לבוא בשערי בית הכנסת” זוכים המתפללים הקבועים לברכה גדולה בזכות נוכחותם.
לא אחת חשים האנשים הללו זרות במקום” הם נבוכים בשל חוסר ידיעתם. הסיוע להם אינו רק עניין של דרך ארץ פשוטה הוא גם עניין של הכרת הערך של שיתופם עִמנו” אנו יודעים בוודאות כי אין תפילותינו רצויות בהעדרם” על כן נעשה הכול לפתוח שערי התפילה לפניהם” להביאם בשערי לבנו ביום הקדוש הזה.
