ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: כי תצא
פרשה נוכחית: כי תבוא
פרשה הבאה: נצבים
 


" וְזָכַרְתָּ אֶת ד' אֱ-לֹהֶיךָ... הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל "

הרב אלישע וישליצקי

שיחות הרב אלישע וישליצקי זצ"ל לפרשת השבוע
" וְזָכַרְתָּ אֶת ד' אֱ-לֹהֶיךָ... הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל "
שיחה לפרשת עקב התשע"ח

לא תחמוד כסף וזהב
בפרשת עקב אנו מברכים, ומתפללים לברכתו של חודש אלול הקרב ובא. חודש מנחם אב, בשילוב עם שבתות הנחמה, מעורר יסודות בנפש לדורות, מתוך מה שאומר הקב"ה למשה רבנו לדבר אל עם ישראל באותו דור ובאותה תקופה.
"לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ כִּי תוֹעֲבַת ד' אֱ-לֹהֶיךָ הוּא "
איך קשורה חמדת הכסף והזהב לאלילים? הרי מי שיש לו תאוות כסף וזהב אינו מחפש בהכרח עבודה זרה. אולי רומזת התורה לדברי הנביא ישעיהו: "בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ ", שלא מדובר רק על אלילי הכסף והזהב כפסילים, אלא זוהי האלילות מהכסף; הפיכת הכסף לערך עליון, לערך שמתיר כל אמצעי, ועלול לשבש את אורחות החיים המוסריים של האדם. את זה - לא תחמוד. זה אמנם קשור באופן ציורי בפסוקים לעבודה זרה, והרי יצר הרע של עבודה זרה נשחט במובן הפיזי , אלא הכוונה שנשחט היצר החיצוני, אך לא נשחט היצר הפנימי כדברי ספר 'בית דוד' .
נבואת ישעיהו עוסקת מאוד ב"וְנִשְׂגַּב ד' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא " ב"וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים ".
אילו אלילים? "לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו " כשאדם משתחווה להישגיו, לכישרונותיו, לברק החיצוני של רכושו ושל תוצאות עמלו, עלולה להיווצר גאווה גדולה.

וזכרת את ד' א-להיך
נראה שחומרת הגאווה היא דווקא בפסוק "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה ". כפי שהיה מלמד רבנו הרצי"ה, שהמשפט הזה, על פי הראשונים, הר"ן והאברבנאל , אינו שלילי, אינו נוקט ב'לא תאמר', אלא ככתוב "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה. וְזָכַרְתָּ אֶת ד' אֱ-לֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל " לזכור את ה'. לזכור מי נתן את הכוח, ואיזה כוח נתן. לא להתכחש, לא חלילה לזלזל בכוחות שה' נתן, ולא פחות משמעותי – לזכור לשם מה.
ולכן – "וְנִשְׂגַּב ד' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא ". "וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב" אומר המדרש בספרי, "זו ארצו של מלך המשיח". אלה הדורות שלפני ימות המשיח. כפי שכותב הרב קוק: "מקובלים אנו שמרידה רוחנית תהיה בארץ ישראל ובישראל, בפרק שהתחלת תחית האומה תתעורר לבא ...".
ייתכן שכוחות היצירה, ההשקעה, כוחות התפתחות האדם, החברה, התעשייה, יגרמו לגאווה. כנגד זה אומרת התורה: "וזכרת". זיכרון חי. כפי שהיה אומר מרן החיד"א - להוסיף את הזכירה הזאת לעשר הזכירות שאנו נוהגים להזכיר בכל יום, הזכירה כי ה' אלוקיך הוא "הנותן לך כוח לעשות חיל". הענווה היא מקור הכוח והיא קשורה לסוגיה של ארץ ישראל.

ענווה ואהבת ארץ ישראל
ואמנם כותב הרב קוק: "מי שמתאמץ לזכות להסרת הגאוה מלבבו יזכה לאהבת ארץ-ישראל " "האוהב את ארץ-ישראל באמת יזכה לשנא את הגאוה ". האריך בדברים בספר 'שער החצר', נופת צוף דבש, רבי דוד בן שמעון, מגדולי התורה שעלו ממרוקו בתרי"ד. לחשוב שלפני למעלה ממאתיים שנה, עולה ת"ח ממרוקו, עוזב שם תהילה ותפארת ועולה לירושלים שהייתה אז בתחילת צמיחתה. הוא מבין שהגיע זמן הגאולה. הוא מבין שענווה פירושה השקעת כוחות ולא עמדה פאסיבית. לא עמדה שאומרת: 'מי אני ומה אני' אלא ה' נתן לי כוח לעשות חיל.
וכך הוא מבאר במצווה קלז את הפסוק בתהלים "וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ ". ירושת הארץ היא לא עניין כוחני, פוליטי, אין היא מתחילה ולא נגמרת במלחמות ובצבא, אלא היא קודם כל עניין מוסרי ונפשי. ישראל שיש בהם תכונת הענווה זוכים לקבל פני שכינה בארץ ישראל. זוכים לפגוש את המקום שהוא יסוד הענווה, יסוד הפשטות, יסוד הופעת המקור האלוקי ככוח לכל המציאות כולה.
באמת, מי שיזכה לשנוא את הגאווה, הנוטה לחול בתוך נפשנו, יזכה להשתלט עליה, לא להשתעבד לה, אז יזכה לאהבת ארץ ישראל באמת. 'באמת', זה לא רק לצאת מ'שקר' אלא גם מחלקיות. אפשר להבין הבנות חלקיות באהבת ארץ ישראל. האהבה השורשית היא בגלל השכינה, "אֶרֶץ אֲשֶׁר ד' אֱ-לֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ד' אֱ-לֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה " צריך להיות מסוגל ללכת על אדמות ארץ ישראל, לחוש ששכינה אתך, לחוש שמי שאמר והיה העולם מתגלה בשכינתו דרך ישראל.

לא לפחד ולא לשכוח
כל זה בעצם רקע לשתי תחושות שונות וסותרות – "כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם ".
מלאי אמונה אנחנו בדור שלנו, מכוח דורות קודמים, "נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם " גם אם נראה כמותית או חיצונית שיש לאויבינו יתרון, זה בסך הכול חיצוני לגמרי. יתרון הרוח הישראלית בדבקותו של צה"ל במשימתו, בעזרת צור ישראל וגואלו, כל אלה הם יסוד יכולתו של עם ישראל להתמודד מול הפחד.
יש גם חשש הפוך – "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה ", לבדי, אני עשיתי את כל החיל הגדול הזה. התורה אומרת – "לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם " לא כתוצאה ממך אלא כתוצאה מרצון ה'.
הלוואי נהיה כלים לקלוט נכון את ארץ ישראל, את הענווה, את החיבור ביניהם. ומתוך כך לברך את חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. שלום לכולם, שבת שלום ובשורות טובות.


תגיות: פרשת עקב



מאמרים נוספים מעלון פרשת עקב תשע"ט:
חוסן העם, משורשיו - הרב דב ביגון
אמת לשמה - נשמה - הרב שלמה אבינר
לעמוד בניסיון! - הרב יורם אליהו
מנהג ישראלי - הרב יואב מלכא
פרשת עקב - הרב דוד לנדאו
"למטר השמים תשתה מים" - הרב חגי לונדין
הַצָּלַת קְעִילָה - הרב שלמה אבינר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: