פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > מטר ארצכם בעתו? / הרב ברוך אפרתי

מטר ארצכם בעתו? / הרב ברוך אפרתי

הרב ברוך אפרתי

בפרשת עקב אנו נפגשים עם הפרשיה השניה מ’שמע ישראל'” היא פרשת ‘והיה אם שמוע’. אנו שבים כמה פעמים ביום על הפרשה הזו” כשורש אמונתנו בד’ ובמצוותיו.

בקריאה ראשונה” פרשיית ‘והיה אם שמוע’ טומנת בחובה הנחת יסוד מפתיעה ולא ברורה – ‘והיה אם שמע תשמעו… ונתתי מטר-ארצכם בעתו… פן יפתה לבבכם… ולא יהיה מטר’. הכתוב תולה את הברכה הכלכלית בשמירת המצוות” ואת הקללה הכלכלית באי קיומן.

אולם בראי ההיסטוריה” ואף בימינו אנו” קשה להבחין בקיום הנחת היסוד הזו בעקביות.
היו תקופות ארוכות” שבהן ישראל לא שמרו על דרך התורה” אך הגשם ירד ללא הפסקה. לדוגמא בתקופת פילוג ממלכת יהודה וישראל החל מימי ירבעם” תקופה שהיתה בה ברכה כלכלית על אף שישראל עשו הרע בעיני ד'” ורק לאחר שאליהו התערב” הפסיק הגשם לזמן מוגבל. גם בסוף תקופת הבית הראשון” כשחטאנו בעבירות גדולות” אף הוכינו קשות” לא פסק הגשם בצורה יוצאת דופן” וקללה כלכלית יוצאת דופן לא הורגשה ביהודה טרם החורבן.
לעומת זאת” היו תקופות ארוכות שבהן ישראל שמרו על דבר ד'” ולא ירד גשם” כבימי רבי אליעזר הגדול ורבי עקיבא” אשר מי לנו גדולים מהם” ובימיהם רבתה תורה בישראל.
גם בימינו” קשה לשרטט קשר עקבי בין ירידת גשמים ותנודות כלכליות לבין ההקפדה על שמירת מצוות בידי כלל ישראל. דומה שהשמים אינם מגיבים למעשים שונים כגירוש יהודים מא”י מחד” או חיזוק החסד והתורה מאידך.

כיצד אם כן” נכוון את מילותינו באומרנו את פרשיית ‘והיה אם שמוע’?

נראה שיש למקד את דבר ד’ בפרשייה זו בצורה שונה מקריאתנו הראשונית. עיקר הברכה אינה רק ירידת הגשמים” ועיקר הקללה אינה רק הפסקתם בפועל.
שהרי מה תועיל קללה כלכלית אם העם חוטא? הרי גם אם נניח שהעם יישבר לאחר עצירת גשמים ויחליט לשוב בתשובה” איזו מין תשובה היא זו? האם זו התשובה שאליה מכוונת התורה? תשובה של קטנות ומורא?

לאור שאלה זו” נבקש להציע לאורם של חז”ל כיוון נוסף בהבנת הכתובים –

בהבטה מדוקדקת על פסוקי הברכה” נשים לב שהם משתמשים בהטיה ובסיומת של שייכות החומריות אלינו – ‘ארצכם’ ‘דגנך’ תירושך’ ‘שדך’ ‘בהמתך’ ‘ואכלת ושבעת’.
אך לעומתם” פסוקי הקללה מעלימים את שייכות החומר לאומה” ומשתמשים בשפה כללית – ‘ועצר את השמים’ ‘מטר’ ‘האדמה’ ‘הארץ הטובה’. לא ‘שמיכם'” לא ‘אדמתכם’.
הקללה האמיתית אינה נקמה של ד’ בישראל” הרעבתם ועצירת גשמיהם כעונש סתמי. זה אינו נכון הסטורית” וגם אינו נכון חינוכית-תורנית” שנאמר ‘כי את אשר יאהב ד’ יוכיח'” התוכחה אינה נקם אלא אהבה” בבחינת ‘שבטך ומשענתך המה ינחמוני’.

נראה כי הקללה היא כך שגם אם יורד גשם” הוא אינו ‘גשמיכם’. הוא גשם וחומר המנותק מהחיים שלנו. בניתוקנו מדבר ד’ ומוסרו” החומר אינו מברך את חיינו” הוא מקלל אותם” הוא רומס אותם” הוא מתנגד אליהם.
האדם המקולל טובע בחומר” עובד עד שעות מאוחרות ונוטש את משפחתו” עמל כעבד וחי חיי סבל. אמת” הוא רווי בכסף ובנכסים. אך אלה הם קללתו ודאגתו ולא ברכתו.
לעומתו” האדם המבורך” הנאמן לדבר ד'” הוא אדם שיחסו אל החומר ויחס החומר אליו הוא יחס של השלמה” של הפריה בריאה וטובה. גם אם אינו רווי בנכסים” הוא עשיר ושמח בחלקו” ממונו חביב עליו” והוא חש על ‘גג העולם’. השמים שלו” הגשם שלו” העולם שלו.
החומר המבורך אינו בעל ברכת הכמות בלבד” אלא בעיקר בעל ברכת האיכות. החומר מסייע לאדם לקדש עצמו” להיות אדם ישר וטוב יותר” משפחתי ולאומי יותר.
כעין זאת כותב הרב דסלר זצ”ל (מכתב מאליהו ח”ג) – “נוסח הברכה הוא ‘ברוך אתה השם’. ופירשו הראשונים” שד’ הוא מקור הברכות. ביאור דבריהם הוא” שכל התפשטות הגילויים בבריאה באה ממנו יתברך” וברכה היא ריבוי והתפשטות הרוחניות הזאת” וממילא מתרבה על ידי זה גם הגשמיות ככלים לרוחניות. אמנם ריבוי הגשמיות בלי ריבוי תוכנה הרוחני אינה ברכה אלא קללה לאדם שנשתעבד לגשמיות כעבד” ומבטאים אנו בברכתנו שד’ הוא מקור הברכות – מקור התפשטות הרוחניות בבריאה” וממילא כל הכלים באים ממנו יתברך”.

ובמבט עלינו” החברה הישראלית שלנו רוויה בממון. יש היי טק” בתי פאר” רכבים מהודרים” פלאפונים עם גירויים שונים.
אך האם העושר הזה הביא עלינו הברכה או חלילה הקללה?
האם החומר והכלכלה של כל אחת ואחד מאיתנו שולט עלינו כקללת אלוקים או מפרה אותנו כברכתו?
האם ילדינו ונשותינו הם עול המפריע ל’עבודה’ שלנו” קללת אלוקים” או שהם מרכז החיים” וה’עבודה’ היא כלי מבורך לחיזוק הזוגיות” המוסר וחינוך הילדים?
עלינו ללמוד את היחס המבורך אל החומר” שבו האדם הוא קודם איש רוח” נאמן לדבר ד’ ולמוסרו” ורק מתוך כך הוא ניגש אל החומר. או אז” נהיה מבורכים וירד מטר ארצנו בעתו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

מ”הסתר אסתיר” ועד “ותלבש מלכות” – בנישואין | אסתר אברהמי
Shape-2
אברהמי1
לעת כזאת – הגעת ממש עכשיו למלכות! // הרב אמיר דומָן, עורך “ערוץ מאיר” | אמונה למעשה
Shape-2
אמיר דומן
חיזוק הזוגיות, מתוך השתיקה והמתיחות בנישואין | אסתר אברהמי
Shape-2
אברהמי1
למה שלא נבוא כמו גבירים? // הרב אמיר דומָן, עורך “ערוץ מאיר” | אמונה למעשה
Shape-2
אמיר דומן
שגרת חיים ברוכה בנישואין | אסתר אברהמי
Shape-2
אברהמי1
“עצמי” – הפסיכולוגי או האמוני? // הרב אמיר דומָן, עורך “ערוץ מאיר” | אמונה למעשה
Shape-2
אמיר דומן
האשמות בין בני זוג בנישואין | אסתר אברהמי
Shape-2
אברהמי1
זוגיות אחרי לידה | אסתר אברהמי
Shape-2
אברהמי1
התפילה “שלי” והתפילה “שלו” // הרב אמיר דומָן, עורך “ערוץ מאיר” | אמונה למעשה
Shape-2
אמיר דומן
התפילה החיה לאור יסוד העצמיוּת // הרב אמיר דומָן, עורך “ערוץ מאיר” | אמונה למעשה
Shape-2
אמיר דומן

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן