ערוץ מאיר

מוקירים תודה למורנו ורבנו, על כל פועלו למען הפצת היהדות והתשובה,
וכולנו מחזירים לו באהבה לימוד דף בתלמוד הבבלי

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: משפטים, שקלים
פרשה נוכחית: תרומה
פרשה הבאה: תצוה, זכור
 


הדס ביד וצמיחה בלב / סוכות

הרב נתנאל לוי

הדס ביד וצמיחה בלב /סוכות
מפגשים עם לבו של הטבע
משל להדס ועצבונית
כל הילדים חמודים. עד ש... "ויגדלו הנערים (יעקב ועשיו), רבי לוי אמר: משל להדס ועצבונית (צמח דומה) שהיו גדלים זה על גבי זה, וכיון שהגדילו והפריחו זה נותן ריחו (הדס) וזה חוחו (הקוצים בקצות העלים של עצבונית החורש). כך כל י"ג שנה שניהם הולכים לבית הספר ושניהם באים מבית הספר, לאחר י"ג שנה זה היה הולך לבתי מדרשות וזה היה הולך לבתי עבודת כוכבים" (בראשית רבה סג,י). יעקב ועשיו ממש תאומים, לכאורה דומים, אבל, חקיינות יכולה להחזיק מעמד עד שהאחד ירגיש בטחון לקרא דרור לנפשו ולהתחיל להיות הוא, אז נגלה מי הוא יעקב באמת ומי הוא עשיו. מי משדר ריח לנשמה ומשמח, ומי שולח קוצים להחריב את הגוף ומעציב. בעצם נגלה שהם יונקים משורשים שונים. רמזו חכמים, היזהרו מחיקויים!
הלכות של צמיחה רוחנית
בחג נידונים על המים וארבעת המינים באים לרצות עליהם. אם כן, מובן מדוע אומרת המשנה (סוכה לב) "הדס היבש, פסול", כי למצווה זו צריך רעננות של מים: בהדס, ובלב שלנו. עלה ירוק מקרין צמיחה, אך לא מספיקה צמיחה שוטה ופראית, מבהירה המשנה 'נקטם ראשו, פסול' כי הצמיחה צריכה להיות למרומים, ואצלנו - עם הפנים לשמים! לכן אם חזרה צמיחת ההדס להופיע ועלתה תמרה בראשו, כשר.
הפירות מפריעים למצווה
עתה נשאל לגבי פירות ההדס "ענביו מרובות מעליו, פסול" למה בלי פירות? '"אם מיעטן, כשר". "אמר רב חסדא: דבר זה רבינו הגדול אמרו, והמקום יהיה בעזרו: לא שנו אלא ענביו שחורות אבל ענביו ירוקות, מיני דהדס הוא, וכשר". למה הצבע הוא שיקבע? צבע הוא חלק מהדיבור של הצמח. ירוק משדר בוסריות ואדום אומר בשלות ומעורר תאוות אכילה. רק אם ענבי ההדס עדיין ירוקים, כאומרים לך 'אל תקטוף אותנו, אנחנו עדיין רוצים לצמוח, הנח לנו לינוק מהשורשים' ההדס כשר. אך אם הן אדומות או שחורות, ומשדרות לך 'ההזדמנות ליהנות מאתנו הגיע, התבשלנו מספיק, אל תניח אותנו להרקיב על העץ' הן פרי בשל וכבר אין בהן צמיחה, מעתה הן פסולות. הבהירה ההלכה - הדס כשר זה צמיחה.
יהודי מחזיק בחג הדסים ומרגיש רק צמיחה "ענף עץ עבות - שענפיו חופין את עצו". הענף החום מפריע למצווה, תפקיד העלים הצעירים לכסות אותו ולצבוע את כל המצווה רק בירוק. עתה עולה בנשמתנו ריח ההדס, ריח פניה לה' בתפילה חגיגית, שיצמיח אותנו בכוח האהבה, ויצמיח את אדמתנו במים מרעננים. רמזו חז"ל- סוכות זו ההזדמנות לצמוח, בסוכות כולנו צעירים!
מהו סוד כוחו?
"תנו רבנן: קלוע כמין קליעה ודומה לשלשלת - זהו הדס". שלשלת עלים חוברת לזו שמתחתיה, השלשלת מגיעה עד השורש, משם הכול יונק וצומח, אצלנו השורשים הם שלושת האבות. להדס יש שפה משלו ומגדלי ההדסים מודעים לסודו הגדול, הם יודעים שכוחו נמצא בשורשו. כדי לקבל ממנו משולשים מהודרים לברכה, הם פשוט תוקפים את הצמח בחודש אדר, כיסוח כשמו שלא מותיר לו שריד על פני האדמה, ישנם המחמירים אפילו לשרוף את שארית ענפיו. הצמח כמו נכחד, אך האמת, הוא חזק מאוד, כי כוחו בשורשו מתחת לפני השטח. הוא יתחיל להיוולד מחדש ויצמיח ענפים חדשים מהשורש עצמו. כל ענף שיצמח ישירות מהשורש, יצמח בריא, יפה, והעיקר- משולש. כי הענף מחובר לשורש!
ההתנגדות לדת
גם אנחנו כהדסים. לעיתים אנו מרגישים שכוחות מתוכנו תוקפים כל חלקה טובה ביהדות, קיצוצים חותכים תקציב מכל כיוון אפשרי וההתנגדות למחזיקי הדת עזה, לא אפסח על הגירוש, מעיין כיסוח ענפי התורה. קשה להתנחם עד שלא רואים את הצמיחה שיד ההשגחה כיוונה. אך ההדס בא, מנחם ומעודד: השורש שלכם חזק כמו שלי, ההשגחה מצמיחה לכם חיי תורה שלמים, מהשורש. על כך כתב הרב קוק בערפלי טוהר עמ' כח: "תלמידי חכמים משתלמים על ידי עמי הארץ. ...כיוון שהגיע הזמן שהתחייה הלאומית מוכרחת לבא... מיד הסיגים מעכבים (הן את הגדלות והן את האחדות)! ...ואף על פי שנורא הדבר לראות, שכמה ענייני אמת, מידות טובות ומצוות וחוקים, הולכים ונשטפים ונעקרים לכאורה על ידי זרם השלילה. מכל מקום סוף סוף שהכל יצמח בטהרה וגבורה, בקדושה עליונה, מהגרעין האיתן הטהור והמרומם, שכל שלילה לא תגיע אליו, ואורו יזרח בתור אור חדש על ציון", אור שיצמח מחדש ויקח אותנו קדימה הרבה יותר ממה 'שעייפות חומרית ורוחנית של גלות ארוכה' מסוגלת להוביל.
שורשים יהודיים
"בריך רחמנא דיהב (שנתן) אוריאן תליתאי (ת.נ.ך) לעם תליתאי (כהנים לויים וישראלים), על ידי תליתאי (משה- שלישי לבטן אמו), ביום תליתאי (לפרישה), בירחא תליתאי" (שבת פח). שמחת החג היא הזדמנות נפלאה להמשיך את שירת ההדס, להעמיק את הזהות היהודית, לחתור אל השורשים המשולשים שלנו ולזכות לשלל ברכות משולשות.
איתך בשמחות
היפה הוא שההדס לא בורח הצידה, הוא ממשיך ללוות אותנו במעגל החיים היהודי. הוא איתנו בברית המילה, ואיתנו בבית האבל. ראו אותו בעטרות חתנים, ורבי יהודה רקד אתו לפני הכלה. הוא תמיד מחבר לשורש, והריח שלו לוקח לשמים. אין כמו לפתוח שבוע במוצ"ש עם ברכת בשמים על ריח ההדס, כי מי שרוצה התחדשות וצמיחה לא מוותר על עוצמת שורשים.



מאמרים נוספים מעלון שבת חג הסוכות תשע"ב:
תרבות הפנאי - הרב שלמה אבינר
שמח בחור בילדותך - הרב אלישע אבינר
חינוך לגאולה - ד"ר מיכאל אבולעפיה
הביאני המלך חדריו - הרב יורם אליהו

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: