אהבת חינם

הרב שלמה אבינר
אהבת חינם
כידוע” גלינו בגלל שנאת חינם. ב”ה” חזרנו לארצנו” זה סימן שכבר תוקנה במידה מסוימת אותה עברה” אבל לא לגמרי” שהרי עדיין נותרו לנו צרות ובעיות. ב”ה” חזרנו בתשובה” אך עדיין יש מה לתקן.
שנאת חינם – מהי? שנאה היא מושג ברור. אבל מה המובן של ‘חינם’? – ללא סיבה. גם שנאה עם סיבה אסורה. מישהו עשה לי צרות גדולות ולכן אני שונא אותו. גם זה אסור. יש להתפייס אתו” להוכיח אותו ולעשות שלום. אם הוא טיפש ואין עם מי לדבר אז יש למחול (רמב”ם הלכות דעות ו ה-ו-ט). אסור לשנוא” אך לפחות אין זה חינם.
אבל יש שנאת חינם בלי סיבה” כלפי מי שהוא שונה ממני. אני שונא את השונה” מפחד מן השונה. פן יהרוס את התורה” את המדינה” את המין האנושי. לכן אני שונא אותו” כי רק אני היודע והמבין.
בעצם למה לא לשנוא מי שהורס את הכל? חלילה! אז אם כך יש להסכים עם החורבן שהוא מחולל?! גם זה לא. יש להילחם נגד דעות רעות בכל תוקף” אבל לא לשנוא. את הדעות אפשר לשנוא אבל לא את האנשים. אותם יש לאהוב” אליהם יש להתייחס ביחס טוב. אנו מדברים עתה על עם ישראל אשר בו נמצאות דעות שונות ושיטות שונות – ואין זו סיבה לשנוא מי ששייך למפלגה אחרת. אדם שאינך מכיר” בעל זכויות רבות” הכר אותו” דבר אתו” אולי תאהב אותו. ואם הוא חבר במפלגה אחרת” הזוהי כל אישיותו?! וכי אין הוא אבא” לא בן” לא בעל” לא עובד” לא חייל” לא עושה חסדים?! בעיניך” לא! בעיניך הוא רק חיה פוליטית” וכל אישיותו מתנקזת בזה” לכן הוא שנוא. אין זה נכון! כל אחד הוא יצור מורכב – יש בו טוב ורע” כלומר דבר שהוא רע בעיני. אך לא אוכל לומר שאין בו טוב” לכן לא אוכל רק לשנוא אותו” אין זה אמיתי.
שמא תאמרו” כל אהבת ישראל הזו” היא סתם חיפוי על האמת” סחף אחר רגשות – אין זה כך” אין שום חיפוי ושום סחף רגשי” הכל שכלי והגיוני: ראייה שלמה. נכון שיש אצלו דבר שאיני מסכים אתו” שהוא נורא” קשה ומרגיז” ואין בזה צל של ספק” לכן לא אוותר בשום פנים אלא אלחם. אך אין זו סיבה לשונאו. יש להבחין בין חילוקי דעות לבין חילוקי לבבות. בדעות איננו מסכימים” בלבבות אנו מחוברים.
מה נעשה ובני אדם דעותיהם שונות ופרצופיהם שונים” וכי משום שלאדם יש פרצוף שונה מפרצופך” תשנא אותו?! ודאי שלא. וכן אין לשונאו בגלל דעותיו. הוא שונה” זה הכול. ושוב” אנו ניאבק שדעותינו תנצחנה כי אנו בטוחים שהן הנכונות. אך לא בגלל זה נשנא. אלא נאהב כל אדם.
שמא תאמרו: קשה הדבר” כי הוא מעצבן. נכון מאוד. אכן זה קשה” אבל בשביל זה אנחנו פה. אם ריבונו של עולם היה רוצה” היה יוצר בני אדם הדומים כולם זה לזה או שהיה יוצר אנשים שונים” כל אחד על כוכב משלו. אך הוא רצה שנחיה דווקא יחד – ואין זו מלאכה קלה. מהרגע שהיו שני אנשים על פני כדור הארץ” כבר קם אחד ורצח את אחיו” לומר לך שחיים משותפים אינם דבר פשוט.
אכן זו עבודה” עבודה פנימית ולא רק עבודה חברתית. ללמוד להסתדר עם הזולת” דורש שינויים פנימיים. אם לא כן” גם נישואין יעלו על שרטון. הרי הגירושין אינם פתרון מועדף” ואם כן אחיה תחת קורת גג אחת עם מי שמרגיז אותי? אלא יש לבצע שינוי פנימי” כך שאוהב את בן הזוג” אקבל אותו” אהיה מאושר אתו בנישואין. הן הנישואין הם ראשית החיים המשותפים עם מי שהוא שונה. אין לוחצים עליך להתחתן מיד” אלא אתה תבחר עם מי להתחתן ותבנה חיים מאושרים עם מי שהוא שונה ממך. אחרי שתצליח עם בת זוג” ואת עם בן זוג” אפשר יהיה לצעוד הלאה אל חברים וידידים” זרמים ושיטות באומה” ולבסוף גם בין עם לעם (אורות” ישראל ותחיתו” כו) – עד שתגיע לאהבת חינם.
אהבת חינם” מהי? יש אדם שאני אוהבו כי עשה לי טובות רבות. אך יש אהבת חינם לא בגלל הטוב” אלא כמו ששנאת חינם היא לשונֶה” כך אהבת חינם היא לדומה.
אדם אוהב את הדומה לו. “כל עוף למינו ישכון ובני אדם לדומה לו” (בן סירא יג יז. בבא קמא צב ב). אבל הוא באמת שונה! איך אוהב אותו?! ובכן” הוא אינו שונה! הוא דומה מאד! הוא יותר דומה משונה! ככל שתראה את הדומה” יותר תאהב. זו עבודה שכלית. לראות שהדומה גדול לאין ערוך מהשונה. זו גם עבודה מידותית. כדי לראות את הדומה” צריך גבורה” כי השונה מרגיז אותי מאוד. צריך לעבוד על עצמו ולהתגבר על הקשיים המפריעים לראות את הדומה ואז מגיעים לסימפטיה טבעית.
כך הקדוש ברוך הוא סידר בחכמתו שנהיה יחד” במשפחה” בחברה” ולשם כך נעבוד עבודה פנימית” שכלית וגם מידותית. יש מידות טובות טבעיות מלידה” ויש מידות טובות שהן יותר מסובכות לכן זקוקות לעזרתו של השכל. לכן הרמב”ם מכנה מידות טובות: דעות. כלומר מידות שלעיתים רבות יש לבנותן בעזרת השכל. אך גם השכל לבדו אין די בו” יש להתאמץ” לעבוד על עצמו. זה מתחיל מהבנה” הכרה” עבודה שכלית – שהיא חודרת למידותיו של האדם.
מתוך ראיית הדומה שהוא גדול לאין ערוך מהשונה” יהיו יחסים טובים בין אדם לחברו ובין הזרמים השונים באומה. מתוך התגברות שכלית ומחשבתית” חזק ונתחזק ונוסיף אהבת חינם.