ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: האזינו
פרשה הבאה: בראשית
 


שמיעה

הרב יורם אליהו

כתבו הפוסקים שקודם תקיעת השופר צריך התוקע לברך, "לשמוע קול שופר", ולמדו מכאן שעיקר המצווה היא השמיעה, שהרי אם תוקע לתוך חבית ולא שומע קול שופר לא יצא ידי חובתו ואפילו השמיע קולות כשרים. התקיעה היא רק הכשר למצוות השמיעה. ויש להבין עניינה של שמיעה זו.
מלמד רבנו הרצי"ה "שההתעוררות המוסרית מן התרדמה שהאדם שרוי בה, מופיעה מתוך שמיעת קול השופר". לכאורה אדם שנמצא במצב שמיעה הוא פסיבי, מקבל, לעומת התוקע שהוא אקטיבי, ואם כן איך השמיעה הזו גורמת להתעוררות? מסביר הרצי"ה שהשמיעה היא תכונה יסודית פנימית שלנו משורש האבות, משורש אברהם אבינו שנאמר בו ,"עקב אשר שמע אברהם בקולי". דווקא מתוך הפסיביות הזו אנו מתעלים לשמוע את דבר ה', אנו פונים השמיימה כדי לקבל עול מלכות שמים. "המצב בו אדם מוכן לשמוע ולקבל, הוא הכנה לקרבת אלוקים, לדרגה עליונה של 'ישראל שעמדו על הר סיני' ושמעו את הקולות". ולכן מופיע בדברי חז"ל הביטוי "מפי השמועה למדו", כי השמיעה היא יסוד לקבלת התורה באופן שלם ומוחלט. וכן כתוב במשלי "מסיר אזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה", וכתב על-כך הרצי"ה, "מיעוט האזנה לבת-קול היוצאת מהר חורב - מביא גם לידי עיוות האישיות הפרטית, שאין באפשרותה להתגבר על התועבות, ואזי 'גם תפילתו תועבה'. (קנין תורה, עמ' כו). על מעלת השמיעה אפשר ללמוד, אומר הרצי"ה, גם מההלכה, שחירש פטור מן המצוות, וכן אם אדם הזיק לחברו וחירשו, הוא משלם דמי כולו, כל שווי האדם, ולא רק על האוזן. זה מלמד שללא שמיעה כאילו האדם בטל לגמרי, לכן חייב לשלם דמי כולו. וממילא מתברר שאדם השומע ומקבל קולות אלוקיים הוא במדרגה גבוהה יותר ממי שפועל, "כי אקטיביות היא מעשה אדם, ונפעלוּת היא אלוקית לעילא ולעילא. רק מתוך מה שמעל האדם, יש ערך למעשה האדם" (שיחות הרצי"ה לראש השנה).
בעל הנתיבות שלום מסביר שהברכה לשמוע קול שופר, באה לומר לאדם, להקשיב לקול ה' הקורא לו מתוך כל המאורעות הכלליים והפרטיים, וכך הוא מסביר את הנאמר בפרשת ראה "ראה אנכי נותן לפניכם ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעון, מקור הברכה הוא ששומעים את קול ה' היוצא מהר חורב יום יום, הקורא אליו ומעורר ליבות בני-ישראל ואם לא שומעים את קול ה' היא גופא הקללה". עניין זה, הוא אומר, הוא "מיסודי עבודת ה' שנאמר אחרי ה' תלכו ואותו תיראו וכו', ובקולו תשמעו, ומקשים מהו 'בקולו תשמעו' אחרי שנאמרו כל הדברים שצריך לעשות? אלא זה ציווי מיוחד ליהודי, שמלבד כל מצוות התורה יקשיב וישמע לקול ה' הדובר אליו תמיד". כי כל מה שהוא שומע וכל מה שקורה לו, הוא קריאה מאת ה' יתברך, וזה עניין קול השופר בראש השנה "שהוא קול ה' הקורא לכל יהודי לחזור אל מקורו ושורשו". החיבור שלנו אל הקולות האלו של מעמד הר סיני ושל כל המאורעות המתרחשים בכלל ובפרט, מלמדים שהקולות הללו לא פסקו, "וקול שופר ששמענו אז, הולך ונמשך עד עתה לכל הדורות... את הקול המקורי והיסודי הזה אנו מחדירים לתוכנו ומגלים אותו במעשים ואמירות, ומתוך שמיעת הקול הזה יש ערך לכל מעשינו ודיבורנו.." (שיחות הרצי"ה שם). כך שהשיא של ראש השנה הוא דווקא שמיעת קול השופר, אנו שומעים את הקולות הללו, מחדירים אותם לתוכנו, ומתוך כך ממליכים את הקב"ה על העולם כולו.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: