לשמוע כל חצי שעה חדשות אפילו שאין שום דבר חדש.
)בעקבות הבחירות לכנסת ישראל)
אם כן מה הוא הכוח המושך את הנפשות להאזין לחדשות שוב ושוב אם אין בהן חדש??
אך באמת אין רגע שלא מתנוצץ ממנו אור גאולה. אין ידיעה והתרחשות” במציאות בכלל ובמציאות החיים הישראליים בפרט” שהן חסרות ערך באמת כי יד ה’ בכל והכל שליחיו” בין מדעת ובין שלא מדעת. ובאמת נפשות ישראל בעומקן יודעות דבר זה” וריח קודש טמיר ונסתר הן מרגישות בכל מסיבות המציאות” גדולות וקטנות” ומזה מתעורר דחף עז לדעת מכל המתרחש” “לשמוע כל חצי שעה חדשות אפילו שאין שום דבר חדש” כביכול. תכונת חיזור זו אחרי המאורעות כל כך אופיינית לישראל” ויכולתם רבה מצד מעלת אמונת הייחוד לראות את יד ה’ במציאות ועצמת תשוקתם להתדבק בו דוחפת אותם לחשוף ולראות “הצצותיו יתברך מן החרכים” השגחתו מן החלונות” ומכל חגווי ההוויה. לכן ביודעין ובלא יודעין הרבה נוהרים ללקט עוד ועוד פיסות של ידיעות שכולן המה באמת כ”יריעות ספר הגאולה” שיד ה’ רושמת עליהן את עלילותיה” ובן ישראל מקווה בסתר לבו לחשוף קדושת האותיות” להתבשם מאורם האלוקי וליהנות מזיוו מאורות הגאולה המתנוצץ מהן. אבל כשתכונה ישראלית זו אינה מבוררת דיה” אזי היא יוצאת לפועל בצורתה הנלעגת הנושאת מין אופי של התמכרות חסרת רסן לדעת מן המתרחש ואז במצב שפל זה מנהג ההיצמדות לשופרות-המידע לסוגיהם גורמת לנתפש ברשתן לבוא לבחינה של: “יש צובר הון ומתרושש”” שכל הון ותופעות המידע שהוא מתבוסס בהן” הכל כספר החתום לעיניו” לא מתגלה לעיניו הסוד האלוקי והוא נופל בתמהון לבב ושעמום” רוחו נדכאת ועושר המידע הזה שמור לו לרעתו וּמעבּה את חותמה הארור של תפיסת המקריות וכן מעלים מעיניו יותר ויותר את עִקבות הבורא וחתימת “הדום רגליו” במציאות. כל זה חשבתי לעצמי בוקר היוודע תוצאות הבחירות “… ראיתי לקחתי מוסר… ואמרתי: מוטב אקבל שכר על הפרישה בלי לגעת בכל חומרי הגלם ההתרחשותיים האלה שכולם הם אמנם כחומר ביד יוצר גאולתם של ישראל” אלא שקצרה ידי ושכלי מלהתבונן בם בינה….
