מְגִלַּת דָּוִד 45
יָצָאתִי מִן הַמְּעָרָה וְצָעַקְתִּי :
– אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ !
שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ פָּנָה אֵלַי. קַדְתִּי אַפַּיִם אַרְצָה” הִשְׁתַּחֲוֵיתִי” וְאָמַרְתִּי:
“לָמָּה אַתָּה מַאֲמִין לָאָדָם שֶׁמְּסַפֵּר עָלַי לָשׁוֹן הָרַע? [הִתְכַּוַּנְתִּי לְאֲחִיתֹפֶל” אֲבָל לֹא אָמַרְתִּי אֶת שְׁמוֹ]. הֲרֵי הַיּוֹם רָאִיתָ בְּמוֹ עֵינֶיךָ שֶׁד’ נָתַן אוֹתְךָ בְּיָדִי בַּמְּעָרָה” וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲנָשַׁי אָמְרוּ לִי לַהֲרֹג אוֹתְךָ” בְּכָל זֹאת חַסְתִּי עָלֶיךָ וְאָמַרְתִּי שֶׁלֹּא אֶשְׁלַח יָדִי בַּאֲדוֹנִי” כִּי מְשִׁיחַ ד’ הוּא.
רְאֵה אָבִי בְּמוֹ עֵינֶיךָ אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי” שֶׁחָתַכְתִּי” וְלֹא הָרַגְתִּי אוֹתְךָ.
עַכְשָׁו אַתָּה רוֹאֶה בְּצוּרָה בְּרוּרָה שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי שׁוּם רַע וְשׁוּם פֶּשַׁע נֶגְדְּךָ” שֶׁלֹּא חָטָאתִי נֶגְדְּךָ מֵעוֹלָם. וּבְכָל זֹאת אַתָּה רוֹדֵף אוֹתִי וְרוֹצֶה לַהֲרֹג אוֹתִי.
יִשְׁפֹּט ד’ בֵּינִי וּבֵינְךָ. ד’ הוּא שֶׁיִּנְקֹם אֶת נִקְמָתִי מִיָּדְךָ. אֲבָל אֲנִי לֹא אֶפְגַּע בְּךָ לְעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּמָשָׁל קַדְמוֹן “מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע” [כְּלוֹמַר: אִם יֵשׁ רָשָׁע” ד’ יְזַמֵּן רָשָׁע אַחֵר כְּדֵי לְהַעֲנִישׁ אוֹתוֹ]. אֲבָל יָדִי לֹא תִּהְיֶה בְּךָ.
אַחֲרֵי מִי יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל?! אַחֲרֵי מִי אַתָּה רוֹדֵף?! אַחֲרֵי כֶּלֶב מֵת. אַחֲרֵי פַּרְעוֹשׁ אֶחָד. ד’ יִהְיֶה הַדַּיָּן בֵּינִי וּבֵינְךָ” הוּא יִרְאֶה וְיִשְׁפְּטֵנִי מִיָּדְךָ”[1].
—————————-
1. שמואל א כד ט-טז.