מזדונות לזכויות בנישואין

כשגילה ושמעון נכנסו לחדר” נראה היה לי שגילה טעונה מאד כלפי. היא החלה מיד לדבר” תוך כדי חצי חיוך. “קראתי את המאמר שכתבת על המלכה זוגית. האמת? גיחכתי ונראה לי שאת ממש לא מעודכנת במציאות הכואבת שלנו” כמו עוד זוגות שאני מכירה… מבחינתי” זה כמו לעג לרש”.
שיערתי שהעניין הוא לא באמת המאמר. אולי זה נראה לה לא מציאותי” אולי זה הפער בין מה שכתוב שם לבין המציאות הזוגית שהיא מצויה בה…
“אני רוצה להבין אותך”” אמרתי.
הדמעות החלו לזרום בשטף. “איך אני יכולה להרגיש מלכה” אם הוא מתעלם ממני ומכאיב לי! איך אני יכולה לראות בו מלך אם הוא כזה אכזרי כלפי? שנים של התנהגות כזאת. אני מנסה להתקרב והוא מתרחק ממני. זה סימן שהוא לא רוצה אותי. אז אני עובדת עכשיו על היכולת להתנתק ממנו רגשית”.
שמעון לא שתק. “את שומעת איך היא מדברת עלי? אני מתרחק ממנה” בדיוק בגלל ההתקפות שלה עלי. אני מחזיק את עצמי לא להגיב לה ושתגיד תודה רבה! הנה” היא מוכיחה לי שהיא לא רוצה אותי” אז גם אני כבר לא רוצה אותה. ואם כבר מדברים על מלכות בזוגיות” אז איך אוכל לראות בה מלכה עם תוקפנות כזאת וכשהיא מזלזלת בי??אני רחוק מאד מלהרגיש מלך לצידה”.
שתיקה השתררה בחדר. לאחר שחשתי שהם מוכנים להיות קשובים אלי” אמרתי: “מחד” אתם מפגינים כעס” טינה וריחוק הדדי. מאידך” הגעתם לכאן ביחד. אני מבינה שמה שהפה אומר” זה בניגוד לרצון הלב. הגעתם אלי” כי הרצון הפנימי הוא לשפר ולחזור לאהבתכם הראשונה. הפה משקף את הכאב והצער שאתם חווים בהווה. הכעס מוכיח שיש רגשות ואכפתיות הדדית” למרות ההתנהלות החיצונית” של ריחוק ועוינות”.
“יש בזה משהו”” אמר שמעון. “אבל מרחק הזמן עשה את שלו. אני בטוח שהיא מחפשת את רעתי. עובדה שהיא משפילה אותי מול הילדים. היא אומרת שהיא מטפלת בילדים והם שלה בלבד והיא תחנך כפי שהיא רוצה. זו רק דוגמא אחת. איך אני יכול בכלל לחשוב שהיא רוצה אותי… אשליה מרה…”
גילה התקוממה למשמע דבריו. היא בכתה ומבטו של שמעון “נראה” אדיש כלפיה.
התבוננתי בשניהם וכשהתאפשר אמרתי:” שניכם לא מכירים באמת זה את זה. שניכם שופטים אחד את השני” על פי ההתנהגות החיצונית” מפרשים אותה לפי ראות עיניכם” מבלי לעשות את הפעולה התקשורתית הבסיסית והאנושית ביותר: לברר עם בן הזוג” מה הכוונה בַּמעשה עצמו. על סמך הפרשנות” אתם מגיעים למסקנות מרחיקות לכת שאולי אינן נכונות. עקב הפרשנות השלילית” כל אחד שומר על עצמו בדפוס התנהגות אישי. את הודפת אותו ממך כדי לא להיפגע יותר על ידי הערות שהוא חווה כפוגעניות ומזלזלות. אתה הודף אותה על ידי הסתגרות ושתיקה שהיא מפרשת כעוינות כלפיה.
“את באמת חושבת שאפשר לשנות את המצב הזה?אני מסופק מאד”.
“ואני לא מאמינה שזה אפשרי בכלל”.
“גילה ושמעון. אנחנו לפני יום הכיפורים” שבו ה’ סולח לעוונותינו. אפילו את הזדונות הוא הופך לזכויות” כי הוא בוחן כליות ולב ולא שופט אותנו רק על פי המעשים החיצונים שלנו. אני בטוחה שכאשר נַפנה את המבט הזוגי לכוונות של כל אחד מכם” תרגישו חמלה הדדית שתביא אתכם למחילה. מה שנראה לכם עתה כזדונות ורוע לב” יהפוך לזכויות” כאשר תקשיבו ללב של בן הזוג. כשתבררו מה גורם לכ”א להתנהג כך”.
“אנחנו כ”כ רחוקים מזה…איך אפשר??!” הגיבה גילה בשקט כואב.
“הבה נבדוק את הכוונות שיש מתחת למעטה ההגנות שמרחיקות ביניכם…”. ותוך כדי דיבור” ראיתי שזמן הפגישה תם.
הם הביטו בי כשואלים” אז מה עושים עכשיו… עניתי שכדאי שיפנימו את מה שנאמר בפגישה” כהכנה לפגישה הבאה. כשעמדו ללכת אמר שמעון:”כדאי שנתאם פגישה נוספת לפני יום הכיפורים…”.