שלושת הרגלים” פסח שבועות וסוכות” נזכרים בתפילה כ”זמן חרותנו”” “זמן מתן תורתנו” ו”זמן שמחתנו”. שלושת הזמנים הללו הם מערכה אחת שראשיתה בפסח זמן חרותנו” זמן הולדתו של עם ישראל” כאשר יצאנו מחושך לאור ומעבדות לחרות” כתינוק היוצא מרחם אמו. בהמשך” שבועות זמן מתן תורתנו. אין זה מספיק לצאת מעבדות לחרות מדינית” כשם שאין זה מספיק להיוולד” אלא יש לפתח ולגלות את הנשמה הטובה הגנוזה בתינוק שנולד” על ידי חינוך נאות ולימוד תורה” באהבה. יש לצאת גם מעבדות גופנית וחומרית לחירות רוחנית” כפי שנאמר במתן תורה אל תקרא חָרות על הלוחות אלא חֵרות על הלוחות. ומתוך החרות המדינית והרוחנית נזכה להשלים את התהליך ב”סוכת שלום”” כאשר אנו מקיימים את מצות הישיבה בסוכה זמן שמחתנו” ונזכרים ומכוונים ויודעים כי “בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים” (ויקרא כג מג)” כפירוש רש”י” בסוכות הושבתי – הם ענני הכבוד” דהיינו זוכים לראות בטוב ה’ ולהתענג על זיו שכינתו” כפי שכבר נאמר על כבוד ד’ “טוב יצר כבוד לשמו”.
נכון לעכשיו” גם בדורנו אנו זוכים ונזכה לראות עין בעין בע”ה בהתממשות הזמנים המקודשים. הקמת המדינה” היא בבחינת היציאה מאלפיים שנות גלות לחרות מדינית” ומקבילה ליציאת בני ישראל ממצרים – זמן חרותנו. השיבה לתורה ולמסורת היהודית המתחוללת בימינו באומה” בסתר ובגלוי” בקרב רבבות עמך בית ישראל” מקבילה לקבלת תורה” זה זמן מתן תורתנו. ומתוך החרות המדינית והחרות הרוחנית” נזכה במהרה להשלמת תהליך הגאולה בביאת משיח צדקנו ולהקמת בית מקדשנו במהרה בימינו ויתקיימו בנו הבקשות וההבטחות: “שמחנו כימות עִניתנו שנות ראינו רעה” (תהילים צ א)” ו”הנחילנו ד’ אלקינו בשמחה ובששון מועדי קדשך וישמחו בך ישראל מקדשי שמך” (תפילה לשלוש רגלים).
בברכת חג סוכות שמח
בציפייה לישועה השלמה