ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: האזינו
פרשה הבאה: בראשית
 


מוגנות רוחנית

הרב יורם אליהו

"הסוכה היא בעדנו מבצר הגנה", כתב הרב קוק זצ"ל במאמר לסוכות. הוא לומד זאת מהגמרא (מסכת ערכין, לב ב), שמסבירה את הפסוק "ויעשו בני הגולה השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל... ותהי שמחה גדולה מאוד" (נחמיה ח). הגמרא שואלת, היתכן שבכל הדורות כולל בימי דוד לא עשו סוכות עד ימי עזרא? אחד התירוצים בגמרא, שעזרא התפלל וביטל את יצר עבודה זרה והגן זכותו עליהם כמו סוכה. מכאן רואים, אומר הרב, שהסוכה היא בעלת תוכן של הגנה (מאמרי הראי"ה עמ' 149). שואל הרב, איך יתכן שדירת ארעי כזו, שגם עם שתי דפנות וטפח היא כשרה, יכולה להוות מבצר הגנה מפני כל צר ואויב? חייבים לומר שלא החוזק החומרי שבמחיצותיה החלשות הוא המגן עלינו, "אלא מפני שהחוק, דבר ה' הוא אשר גזר... שבימי החג הקדוש הזה חג האסיף, זאת היא בית דירתנו". כלומר קיום דבר ה', שמצווה עלינו בתורה 'בסוכות תשבו שבעת ימים' הוא אשר מהווה את ההגנה החזקה ביותר לאדם מול כל אויב ומתנקם. הרב לומד מכאן לימוד לדורות, שבעת הזאת, כשאנו באים לבנות את ביתנו הלאומי מחדש על ארץ אבותינו, "נכיר נא את האמת המוחלטת שהחוק הרוחני שהוא דבר ה' אשר גזר... שבית ישראל יבנה, הוא הוא חומתנו הבצורה...", כלומר הכוח אשר יעמוד לנו בבניין הגאולה הוא הידיעה שדבר ה' אשר גזר שזאת היא נחלתנו, ועת לחננה כי בא מועד, זאת המוגנות הרוחנית אשר תכונן את תהליך הגאולה.
הרב מוסיף שהלימוד הוא כללי לכל משימות חיינו, שכשאנו באים עתה לבנות את הסוכה המגינה עלינו כדברי הגמרא "בהמתתו של יצרא דעבודה זרה, בכל המובנים שלו העתיקים והחדשים, יהיה נא לנגד עינינו, שהחוסן הלאומי שלנו יהיה החוק חוקנו - חוקי תורתנו הקדושה העומדים וקיימים וחיים לעד!" כלומר החוסן, ההגנה הראויה נגד כל פגעי הזמן בעבר ובהווה, הם חוקי התורה הנצחית והקיימת, המדריכה את האדם להתמודד נכון עם יצר העבודה זרה שלובש צורות חדשות מדור לדור ומתקופה לתקופה.
כך מלמדים חז"ל במסכת סוטה (כא.) "דרש רבי מנחם בר רבי יוסי כי נר מצוה ותורה אור". מה המשמעות שהמצווה נמשלת לנר והתורה לאור? "לומר לך, מה נר אינו מגן אלא לפי שעה אף מצווה אינה מגינה אלא לפי שעה, ומה אור מגין לעולם אף תורה מגינה לעולם". המהר"ל בנתיב התורה פרק א' מבאר מאמר זה ואומר שהתורה היא דבר שכלי ומכיוון שהיא שכלית היא אינה משועבדת לזמן, ולכן אמרו שהתורה מגינה לעולם, אבל המצווה היא מעשה גופני, ולגוף יש תלות ושייכות לזמן ולכן יש בה הגנה, אך הגנה זמנית, מה שאין כן התורה, היא סדר העולם ודבר שהוא סדר ושמירה, הוא שומר את האדם מן ההפסד ומביא אותו לחיי עולם הבא.
מול פגעי הזמן ותגבורת היצר בעת הזו, עלינו להעמיק ולחזק את המוגנות שלנו ושל ילדינו, הן במוגנות מעשית, שמירה מפגעי האינטרנט, פלאפונים וכדומה בסינון הכי ראוי וכשר שצריך להיות, והן בתגבורת המוגנות הרוחנית בחיסונים רוחניים של גרסא דינקותא שיעמדו להם לימים רבים, להיות מאישי השורה הפנימית לאומה הישראלית. חג שמח.
(במאמר זה מסתיימת הסדרה מידה בפרשה. תודה לכל הקוראים המחזקים והמעודדים שנותנים כוח להמשך מלאכה מיוחדת זו . בעז"ה ניפגש בפרשת בראשית בפינה חדשה.)



מאמרים נוספים מעלון פרשת האזינו תש"פ:
זמן שמחתנו - הרב דב ביגון
מה התשובה לדורנו - הרב שלמה אבינר
סוד הטבע - הרב אלי פיינסילבר
כִּי עִם ה' הַחֶסֶד - הרב זיו רוה
פרשת האזינו - הרב דוד לנדאו
טל, מטר, לולב וסוכה - הרב חגי לונדין

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: