ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


לרומם את ערך הדור

הרב יורם אליהו

"ונח מצא חן בעיני ה'." על הפסוק באיוב "ימלט אי נקי ונמלט בבור כפיך" נאמר במדרש רבה: "אמר רבי חנינא אוניניתא, אונקיא אחת הייתה ביד נח, אם כן למה נמלט, אלא בבור כפיך". כלומר, לא היו לנח אלא מעט מאוד זכויות, ולמה ניצל מהמבול? בזכות נקיותו של ה' שחס עליו ונטה אליו חסד. המדרש מוסיף שדומה הדבר לדברי רבי אבא בר כהנא שדורש "אפילו נח ...לא היה כדאי(להינצל), אלא שמצא חן בעיני ה' שנאמר ' ונח מצא חן בעיני ה'".
שואל הרב קוק זצ"ל בדרשתו ב'מדבר שור' (הדרוש השלושה עשר), דבר זה תמוה, איך אפשר לומר על אדם שהתורה אומרת עליו שהיה 'איש צדיק תמים' שהוא לא היה ראוי להינצל מהמבול, הרי ודאי לא היה שותף לחטאי דור המבול? ועוד קשה, מה פירוש שמצא חן בעיני ה', וכי יש כאן משוא פנים, וכי סתם הוא מצא חן בעיני ה' בלי שיש לו מעשים טובים?
מבאר הרב זצ"ל שמעלתו של נח הייתה ללמד ולהעמיד את דורו רק כפי השלמות שהייתה ראויה לדורו "ולא השתדל לעשות הכנה לרומם את השלמות הנפשית של הדור, באופן שיהיו ראויים לחינוך יותר נהדר ונשגב". אומר הרב, זה פשט העניין של 'נעשה ונשמע'. כלומר לעשות, ועל-ידי כך יש הכנה להוסיף שמיעה והבנה, לבוא מזה לחינוך גדול יותר, ומי שמגיע לדרגה כזאת שהוא יכול לרומם את עצמו ואת הסובבים אותו למדרגה יותר גבוהה, שתהיה הכנה לפחות לדורות הבאים שיהיו ראויים לשלמות גדולה יותר, "אם האיש הזה לא עשה... ועמד במקומו ולא צעד למעלת השלמות ההיא, הרי זה מקצר מהחוב של הטוב אשר נטל עליו לעשות".
על-פי זה מסביר הרב את דברי חז"ל בתנחומא (נח,ה), שמעלת האבות הייתה גדולה מזו של נח. בנח נאמר "את האלוקים התהלך נח" ואילו באבות, נאמר באברהם "התהלך לפני", וביעקב "האלוקים אשר התהלכו אבתי לפניו". מה ההבדל בין להתהלך לפני ה' לבין התהלכות את האלוקים?
מבאר הרב בדרשתו שם, ההולך את ה' נותן ליבו ודאגתו רק למצב השלמות שבדור שהוא עומד בו. הולך את ה', שווה להילוך של ה' עם הדור כמו שהוא, אבל ההולך לפני ה' "הוא דואג על הדורות העתידיים ועושה פעולות איך להדריך את העולם בשלמות כזו שיהיו ראויים אחר-כך לחינוך יותר גבוה". וזה היה ההבדל בין נח לאבות, נח היה צדיק בדורותיו ועשה מעשים טובים וישרים לפי חוקי השלמות הראויים לדור ההוא, אבל אברהם העיר ממזרח צדק ושכלל את מצב העולם, שיהיה ראוי אור אלוקי גדול יותר להופיע, ולכן נאמר שקיים את התורה עד שלא ניתנה, כי ודאי העולם לא היה ראוי לזה "אבל היו פעולותיו הטובות גורמות ומכינות את השלמות העתידה שתתקרב, לכן הוא נקרא מתהלך לפני ה', פירוש הפליג להתקרב אל נקודת השלמות יותר מהמידה שהציב ה' יתברך לאור האלוקי לפי מצב הדור ההוא". כך מבואר בזכות מה ניצל נח, שכיוון שבכל זאת דאג לדורו והיה שלם לפי מדת שלמות דורו, מצא חן בעיני ה' ועשה לו נס והצילו.
על-כן תפקידנו בעת הזאת ללכת בדרכי אבותינו ולהתהלך לפני ה', להאמין בדור, בקדושתו הפנימית ההולכת ומתגלה, ולעשות פעולות ולהדריכו לפי הערך העתידי הגדול שלו, ובכך אנו פועלים עם אל ומביאים ישועה לעמו ישראל.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: