הוא היה צעיר למדי” כוחות נפשו נלחמו זה בזה ללא הרף” ממש כל דאלים גבר. זו לא היתה תופעה יוצאת דופן” זו היתה חוויית העולם הצעיר. נשמתו רכה וגופו כבר התפתח” באופן טבעי הרוח נדחקה לפינה והיצרים כבשו כל חלקה בריאה. החמס השתולל ברחובות” אדם לאדם זאב” שום קרקע מוצקה לא נותרה לרגלינו. הסתר-פנים היתה תופעה בינלאומית ‘אין חזון נפרץ’. האמת הכואבת היא” שאף אחד לא הרגיש ‘את פניך ה’ אבקש'” הרחוב לא ראה בזה בשורה.
קולות נפץ רעמים החלו נשמעים” ברקים חתכו את האוויר” השמים החשיכו מעננים ולקראתם עלה התהום לשטוף את עוונות הארץ. מִקווה הוא בשורה של טהרה” אך לא נעים כשהוא מטביל את כל אשר על פני האדמה. לא היתה ברירה” כל מי שכאב השכינה בקרבו” נקרא להיכנס לתוך הבונקר” לתוך תיבה אפלה שרק פתח אחד נותר בה” צוהר ללב השמים!
לך כנוֹס
פעמים שרוחות הרחוב סואנות” ואנו נשטפים בזרם האופנות החולפות” אנו נקראים להגיף תריסים. כך עשה מרדכי בשושן לאחר שנסחפנו לבתי המשתה הפרסיים” וכך עשה יעקב בעת שנקרא להתמודדות עם דגלו של עשיו – “כינוסך וכינוס בניך הצילוך מיד עשיו”. כוחנו טמון בתוכנו” צריך רק לקרב את הגחלים אחד אל אחד” שיתחילו ללחוש את לחישות הנשמה “רוחו ונשמתו אליו יאסוף”.
כל בחור ישיבה מרגיש עד כמה יציאה הביתה סותרת את הקומה הרוחנית שעמל עליה שבוע שלם. שלא נדבר על מראות הפרסומות מחלון האוטובוס או על גלישה במרחבי האינטרנט השואבים. תנועת ההתכנסות פנימה בעת סכנה היא טבעית לכולם” לבעלי חיים ואפילו לבעלי רוח. השאלה היא: איך יוצאים ממנה? כאן מעניק לנו הרב קוק הדרכה ‘הכינוס הזה מורגש הוא בלב בתור עצבון… במשך התיקון צריך האדם לנסות כוחותיו” אולי יוכל לשלחם חפשי ויעבדו את ה’ ביתר שאת? והוא עניין שילוח העורב והיונה’ (מוסר אביך ב”א).
אחרי גישושי הקרקע החדשה” שמע נח את דבר ה’ מהדהד “צא מן התיבה”” הגיעה העת לקרוא דרור לכוחות שיבנו את העולם אך הפעם בקדושה. היתה זו היונה שבישרה שלום בין רצון הבריות וכוחות העולם הזה” לבין אביהם שבשמים.
עורבים החוצה!
העורב משיקוליו הוא” לא ביצע את שליחותו. חבל” כי הוא בהחלט עוף חכם ומבריק” ראיתי אותו מפזר לחם ודג דגים. הוא יודע להיעזר בחפצים ונמשך לדברים נוצצים. אך חכמתו קשה לעולם” הוא מאוד חשדן” ביקורתי ומנסה להיות יותר מדי אמיתי. מריבות אצלו זה דבר שגרתי. “ברוב חכמה רָב כעס” ויוסיף דעת יוסיף מכאוב”. אין לו חכמה של השכנת שלום” או יכולת לשדך בין קרן שמש לענן רטוב. הקשת” לא נולדה בזכותו. הוא שייך לשליחות אחרת” לפרנס את אליהו בימי דין ותוכחה” מחכה הוא לעת “יבושת המים” ובצורת קשה.
טיל מונחה יונה
רעיון גאוני עלה בלב הפסיכולוג הביהביוריסט סקינר בימי מלחמת העולם השניה. הוא פיתח טיל נגד ספינות” אך הפעם” טיל מונחה יונה. זה היה הטיל הראשון בעולם מסוג ‘שגר ושכח’. בחזיתו היתה מצלמה ובתוכו מסך” מול המסך הוצבה יונה שאולפה לנקר את הספינה שבמסך. לפי מיקום הניקור תיקן הטיל את עצמו לעבר הספינה. לא אסתיר שאילפו אותה בעזרת הנחת גרעיני מריחואנה על תמונת ספינה. חייבים להודות” רעיון גאון.
אז למה הפרויקט לא צלח? כאן הזמן להודות לה’ שאנחנו יהודים. היהדות לוקחת את תובנות העולם צעד אחד קדימה. היא מגלה שיש סדר אלוקי בפריסת האומות” שיש סדר אלוקי שחודר עד לב החיות. כמו שעורב לא מתאים לבשר שלום וגאולה” כך יונה לא מתאימה ככלי מלחמה. ליונה יש אופי שאנחנו קולטים אותו במבט” היא עסוקה בחיזור וטובה בתקשורת זוגית. בנפשה היא נאמנה לשובך” מה שמוליד את תכונת יונת הדואר. כאן ברכתה מה'” לטפח קשר ואהבה בין בני אדם. כשאורח רוצה לשוב לביתו” אפשר בביטחון להפקיד בידו יונה” שישלח איתה בבא היום דרישת שלום.
מעשה באלישע בעל כנפיים
‘פעם אחת גזרה מלכות רומי הרשעה גזרה על ישראל” שכל המניח תפילין ינקרו את מוחו. והיה אלישע מניחם ויוצא לשוק. ראהו קסדור אחד (שוטר רומאי)” רץ אלישע מפניו” ורץ אחריו. וכיון שהגיע אצלו נטלן אלישע מראשו ואחזן בידו” אמר לו הקסדור: מה זה בידך? אמר לו: כנפי יונה. פשט את ידו ונמצאו כנפי יונה. לפיכך קורין אותו אלישע בעל כנפים’. (שבת מט).
איך הגענו מתפילין ליונה? התפילין הם כתר המיוחדות שלנו לקב”ה. פרשיותיהם עוסקות בהיותנו מיוחדים לו” אוהבים אותו ושייכים לו. במקביל” ביקשה כנסת ישראל מהקב”ה “שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך”” ואכן קיבלה. הגמ’ בברכות ו’ מתארת שכביכול גם הקב”ה מניח תפילין. תוכן הפרשיות שלהם מורה שאף הוא מייחד אותנו מכל האומות. אות ברית הדדית בתפילין” ברית של אהבה. כעת מובן מדוע נעשה הנס דווקא בכנפי יונה. מודל ברית היונה מבשר עולם של השראת שכינתו בתוכנו” עולם בו כל כוחות הנפש מוצאים דרכם בקדושה. אף הוא” אהבתו אלינו “וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל” (ט” יא). הלוואי שכל פעם שנביט על יונה” המבט יעלה לשמים.
