ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


סידרת 'גמרא באמונה' - חלק ג': המשפט האנושי והמשפט האלוקי

נתן קוטלר

מסכת בבא קמא
חלק ג': המשפט האנושי והמשפט האלוקי| נתן קוטלר
מבוא
ישנם שני הבדלים משמעותיים בין המשפט האנושי לבין המשפט האלוקי:
ההבדל הראשון הוא חומרת הפגיעה בזולת - לפי המשפט האנושי אדם שפגע בזולת יכול להיתבע בבית המשפט רק על הנזק שגרם לזולת ובמקרים מסוימים כאשר המעשה הנו פלילי, הוא נתבע גם על הפגיעה בחוק ובחברה (או בריבונות המדינה). אולם, לפי המשפט האלוקי, יש להוסיף על גבי כל זאת גם את האיסור הדתי להזיק לזולת שמבטא פגיעה באלוקים.
ההבדל השני הוא סדר מול צדק - תפקיד המשפט האנושי ומטרתו להשליט סדר ביחסי בני האדם וליצור חברה תקינה. אולם, תפקיד המשפט האלוקי ומטרתו - להוסיף על גבי כל זאת גם את השאיפה ליצור צדק ולהביא את החברה האנושית לתיקונה המוסרי והרוחני.
נבחן שני הבדלים אלו לאור המקורות:
ממונא ואיסורא
שלוש ה'בבות' או כפי שחז"ל כינו אותן "מסכת נזיקין" הן למעשה היסודות המרכזיים של המשפט האלוקי. "מסכת נזיקין" עוסקת בהלכות שבין אדם לחברו ובסדרי החברה התקינים ומרכיבות יחד את 'חושן משפט' החלק הרביעי של השולחן ערוך. בכך ישנו מסר משמעותי שהיחסים שבין אדם לחברו ותקינות החברה האנושית הם מעניינו של אלוקים. מדובר בחידוש גדול מאוד בעולם שיש להלכה מה להגיד על נזיקין, יחסי שכנים וכדומה.
המשפט האנושי רואה בחיובֵי תשלומי נזיקין עניין ממוני השייך לתחום שבין אדם לחברו בלבד. לעומת זאת, המשפט האלוקי רואה בחיוב תשלומי נזיקין גם עניין איסורי השייך לתחום שבין אדם למקום. ולכן, הרשב"א בבבא קמא כתב "ויש לומר דאדרבה בנזיקין ספוקי דידהו להחמיר כאיסורין" (חידושי הרשב"א ב"ק ב, ב ד"ה 'אבל במחוברת'). בדרך כלל כאשר ישנו ספק בממונא פוסקים לקולא. אך מאחר ובנזיקין ישנו עניין איסורי לכן כשם שבאיסורא יש לפסוק לחומרא, לכן גם בנזיקין יש לפסוק לחומרא, שהרי מי שפוגע בזולת עובר עבירה גם כלפי אלוקים.
מקובל לחשוב שהמצוות מחולקות למצוות שבין אדם למקום ולמצוות שבין אדם לחברו. אך לאמתו של דבר החלוקה הזאת אינה מדויקת, ומדוע? במצוות שבין אדם למקום יש גם היבט של בין אדם לחברו ובמצוות שבין אדם לחברו יש גם היבט של בין אדם למקום. איך אנו רואים זאת?
רבי הרב אלחנן וסרמן הי"ד זצ"ל כתב: "כשאדם מקיים מצות השי"ת, הוא מקדש את עצמו, ונתוספה קדושה בעולם, וממילא מתרבה טובה בעולם, וכן כשהוא עובר עבירה, הוא מטמא את עצמו, ומביא טומאה לעולם, ועל ידי זה מתגבר כח הרע, ואין לך מזיק גדול יותר מזה, שבכל עבירה שעובר, הוא מזיק לכל העולם" (קובץ מאמרים עמ' מא-מב).
האדם אינו אי בודד, אלא האדם משפיע במעשיו על העולם. ולכן לקיום המצוות של הפרט יש השלכות על הכלל. כפי שחז"ל מלמדים אותנו "עשה מצוה אחת - אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות, עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה" (קידושין מ, ב; רמב"ם הל' תשובה פ"ג, ה"ד.). ולכן, במצוות שבין אדם למקום יש גם היבט של בין אדם לחברו.
וכן, במצוות שבין אדם לחברו יש גם היבט של בין אדם למקום, כדברי חז"ל "שכל הכופר בגמילות חסדים ככופר בעיקר [=באלוקים]" (מדרש שמואל כג, ח). ולכן, אי אפשר לנתק את המצוות שבין אדם לחברו ממצוות שבין אדם למקום וכן אי אפשר לנתק את המצוות שבין אדם למקום ממצוות שבין אדם לחברו.
סדר מול צדק
במשנה השניה בבא קמא נאמר: "כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו". רש"י הסביר את דברי המשנה במילים הבאות: "הכשרתי את נזקו - כלומר אם הזיק הכשרתי וזימנתי אותו היזק שלא שמרתיו יפה כך מצאתי לישנא אחרינא הכשרתי את נזקו עלי להכשיר ולתקן את נזקו כלומר אני חייב לשלם, מפי מורי".
לפי ה'לישנא אחרינא' בדבריו של רש"י חיוב תשלומי נזיקין אינו רק סנקציה המוטלת על מי ששיבש את סדרי החברה, אלא יש כאן קריאה לתיקון הנזק שנעשה. ולכן, המשנה השתמשה במילה ייחודית "הכשרתי", למען דעת שמטרת חיוב תשלומי נזיקין היא לתקן את המצב ולהביא לכשרותו. שאיפתו של המשפט האלוקי היא לתקן את החברה האנושית ולהביאה לשלמותה המוסרית והרוחנית.

לתגובות ולקבלת המאמר המלא ושאר חלקי הסדרה: [email protected]

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: