אהבת הבריות

נפלאה היא אהבת הבריות של אבינו הראשון והיא מתגלה במלוא עוצמתה בפרשתנו” החל מהכנסת האורחים המיוחדת שהוא עושה אותה בזריזות מדהימה למרות היותו חלש ביום השלישי למילתו” ושיאה בתפילתו על אנשי סדום והשתדלותו להצילם בכל מחיר. והיה רבנו הרצי”ה מדגיש שאהבת הבריות הזו אינה איזה רגש של אדם טוב ורחמן” אלא היא נובעת מעומק אהבת ה’ שלו” “זו אהבת הבריות ענקית שנמשכת מתוך ענקיות אהבת הבורא” אי אפשר להפריד בין אהבת ה’ לאהבת הנבראים… אברהם אבינו” מתוך שאהב את המקום אהב את הבריות” כל הבריות של הבורא” לאהוב רק צדיקים אין זו חוכמה גדולה” (שיחות הרצי”ה פר’ וירא).
אהבה זו נכתבה ונתפרשה בכל כתבי הרב קוק זצ”ל והיא הייתה אצלו יסוד גדול בשיבת עם ישראל לארצו” גם כאשר תופסי דגלה של הציונות לא היו מקיימי תורה ומצוות. וכך כתב “אני אוהב את הכל” איני יכול שלא לאהוב את כל הבריות” את כל העמים” אני רוצה בכל מעמקי לב בתפארת הכל” בתקנת הכל.” הרב מציין בהמשך שאמנם אהבתו לישראל היא יותר נלהבה ועמוקה” אבל חפצו הפנימי מתפשט באהבתו על הכול ממש” ואם יתמה הקורא על רגש האהבה הזה” אומר הרב “אין לי כל צורך לכוף את רגש האהבה הזה” הוא נובע ישר מעומק הקודש של החוכמה של הנשמה האלוקית” (ערפלי טוהר עמ’ לא).
הרב מציין אף הוא שאהבת הבריות אינה סתם רגש” “אהבת ישראל” והעבודה של הסנגוריה על הכלל ועל הפרטים איננה רק עבודה הרגשית לבדה” כי אם מקצוע גדול בתורה” וחכמה עמוקה ורחבה” רבת ענפים” שכולם צומחים ויונקים מלשד טל אור תורת חסד” (ערפלי טוהר עמ’ ח).
גם הרב מלמד שאהבה זו נובעת באופן ישיר מאהבת ה’ העליונה” “אי אפשר שלא לאהוב את ה'” ואי אפשר שלא יצמיח כח אהבה מתוקה ומוכרחת זו צמח מעשי לאהוב לפעול בפועל ובמעשה כל המתרחש לטוב ביחש להשגת אור ה'”. שאחד מביטויי האהבה “שאי אפשר שלא להתמלא אהבה לכל בריה” שהרי שפע אור ה’ בכל הוא מאיר” והכל הוא התגלות חמדת נועם ה'” חסד ה’ מלאה הארץ” (מידות הראי”ה. אהבה).
לאהבה הגדולה הזו בתורתו של הרב קוק” היה ביטוי מעשי מאוד וכך הייתה דרכו בקודש כפי שהוא מעיד על עצמו” “כל חפצי ומגמתי היא ללמד זכות על ישראל ובייחוד על עם קדוש היושבים בחצרות ה’… שלא יוציאו עליהם חס ושלום לעז שהם רשעים ועבריינים… ואין הדבר לפי רוחי ללכת לחטט ולמצוא פשעי ישראל” (איגרות הראי”ה).
את עומק אהבתו לעמו הביע הרב בשיר מופלא המופיע בספר אורות הראי”ה בשם ‘שמעו אלי עמי'” “שמעו אלי עמי” מתוך נשמתי אני מדבר עמכם” מתוך נשמת נשמתי” מתוך קשר החיים שאני קשור בכולכם… מתוך אותה ההרגשה שאני חש אותה עמוק יותר מכל הרגשות החיים שלי” שאתם רק אתם” רק כולכם” כולכם” כל נשמותיכם” כל דורותיכם” רק אתם הנכם תוכן חיי” בכם אני חי… מבלעדיכם אין לי כלום” כל התקוות” כל השאיפות… הכל אני מוצא בקרבי רק עמכם” ואני זקוק להתקשר עם נשמותיכם כולכם” אני מוכרח לאהבה אתכם אהבה אין קץ… כל אחד מכם” כל נשמה בודדת… הוא ניצוץ גדול וחשוב מאבוקת אור עולמים” המאירה לי את אור החיים..” (עי”ש באריכות). ומתוך כך הולכים האורות ומאירים ואינם פוסקים.