ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


"הכנסת אורחים מתוך הקבלת פני שכינה"

הרב אלישע וישליצקי

פרשה ונפש בחבלי משיח
שיחות הרב אלישע וישליצקי שליט"א לפרשת השבוע
"הכנסת אורחים מתוך הקבלת פני שכינה"
שיחה לפרשת לך לך התשע"ה מכון מאיר

"וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם" (בראשית יח, א)
אונקלוס, והראשונים בעקבותיו, תרגם את הֵיראות ה' אל אברהם כהתגלות . לעומת דמיונות של 'התגלות' בדורנו, הדברים כאן ברורים מבחינת כוונת התורה, לפחות בשאלה מה תוצאת ההתגלות. כעת ניתן להבין יותר מה תוכן התגלות ה' לאברהם.
"וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא" (שם, ב)
כתוצאה מהחוויה הרוחנית שחווה אברהם, הוא נושא את עיניו. אברהם אבינו מחפש. מה הוא מחפש?
"וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה".
פעם אחת הספיקה, הוא לא היה צריך להסתכל שוב, והפועל 'וירא' בפעם השניה, לפי דברי הספורנו, הוא התבונן . ומה שהאדם רואה, יש לו משמעות.
ואמנם, "וַיָּרָץ לִקְרָאתָם". כתוצאה מהתבוננותו הוא רץ אליהם. מה היא אמירתו?
"וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ" (שם, ג)
כדי להבין את הפסוקים נעיין בגמרא במסכת שבת (קכז, א) העוסקת בהלכה מהלכות שבת - פינוי אוצר-מחסן בשבת. מפַנים חלק ממנו משתי סיבות.
1. משום הכנסת אורחים. כשאין מספיק מקום בבית - אפשר לפנות את המחסן.
2. מפני ביטול בית המדרש - מפנים אם אין מספיק מקום.
ועל שתי הסיבות הללו אומרת הגמרא:
"א"ר יוחנן גדולה הכנסת אורחין כהשכמת בית המדרש דקתני מפני האורחין ומפני בטול בית המדרש".
ולדעה השנייה - "ורב דימי מנהרדעא אמר יותר מהשכמת בית המדרש דקתני מפני האורחין והדר, ומפני בטול בית המדרש". זה עוד פחות נתפס במושגים של ימינו.
הדעה השלישית עוד פחות מובנת -
"אמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה דכתיב (בראשית יח, ג) ויאמר (ה') אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור וגו'
בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת ב"ו אין קטן יכול לומר לגדול המתן עד שאבא אצלך ואילו בהקדוש ברוך הוא כתיב ויאמר (ה') אם נא מצאתי וגו'."
בעולם שלנו, המושגים נתפסים פעמים רבות כעומדים זה מול זה. ואז, באמת גדול מ... - מבטא למשל את היחס בין השכמת בית המדרש לבין הכנסת אורחים.
אך לא כתוב יותר מהקבלת פני שכינה. ולכן, אולי אין זה מסמן יתרון. אולי הוא צומח מתוך קודמו. האות מ"ם - במילים מהקבלת פני שכינה, היא לא בהכרח מ"ם היתרון אלא כפי שהיה אומר מו"ר הרצי"ה זוהי מ"ם היחס; מתוך שיש הקבלת פני שכינה יש הכנסת אורחים.
והכנסת אורחים כזאת היא גדולה. יש לה ערך גדול. נכון שבדורנו, אילו היינו נתקלים בתופעה הזאת שהקב"ה מתגלה אל האדם, היינו צריכים לשאול את עצמנו האם גם לנו היה ברור שמדובר במובן שמגמתו היא הכנסת אורחים, האם זה היה התרגום שהיינו נותנים ל'הקבלת פני שכינה'?
ואברהם אבינו, ברגע שה' מתגלה אליו, מה הוא עושה? "וישא עיניו". כלומר, הוא מבין שה' רוצה שהוא יעשה חסד. שהוא יעשה טוב לבני אדם. כך הוא קולט את המושג 'פני שכינה'. ממילא, כשהוא נושא את עיניו ומבטו קולט את אותם שלושה אנשים הוא מבין שאלה האנשים שאליהם כיוון הקב"ה בהתגלותו.
אם כך, דבריו של אברהם אבינו "אל נא תעבור", אינם חלילה הפרעה בסדר המוסרי, אלא כאומר להקב"ה: הבנתי מה אתה רוצה ממני. ואני הולך ליישם את זה. ולכן - "אל נא תעבור מעל עבדך".


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: