משנת הרציה
לפני שבוע נפגשנו עם עצם המציאות של אברהם אבינו” הבריה המיוחדת אשר מופיעה” כהערתו הגדולה של המהר”ל” בלי הגדרות אישיות של צדקות” אלא מצד הבחירה-היצירה האלוקית: “ויאמר ד’ אל אברם” . כך היא העובדה האלוקית: הנך יסוד לגוי גדול” לצבוריות מיוחדת השייכת לארץ מיוחדת. קדושת העם וקדושת הארץ” הן שני צדדים של עניין אחד.
אנו נפגשים בתופעה ההיסטורית העצומה הזאת” באופן כללי ויסודי. אנו נפגשים בנקודת הענקיות של “האדם הגדול בענקים” וכליל השלמות” כדברי קודשם של חז”ל “אין הקב”ה משרה שכינתו אלא על גבור ועשיר וחכם ועניו” . אברהם אבינו ודאי היה חכם. חז”ל מודיעים לנו שאברהם אבינו “הכיר את בוראו” ” שהיא החכמה הגדולה ביותר כמו שכתוב: “דע את אלקי אביך ועבדהו” ” והיא קודמת לכל. זה ביטוי של שיא החכמה וההכרה” הידיעה וההתבוננות. אברהם אבינו ודאי היה גדול בענווה” כפי שאמר “ואנכי עפר ואפר” . הוא היה גם עשיר” שכן הוא יצא מחרן בעשירות גדולה” עשירות שעניינה לאפשר הרחבת הדעת והרגשה טובה.
ואברהם אבינו הוא גיבור” בעל גבורה רוחנית וגבורה ממלכתית. הוא מגיע לארץ החדשה מתוך פקודה אלוקית והארץ מלאה עבודת אלילים סביב; אברהם אבינו מופיע בתור לוחם” מתהלך בארץ ומבטל את העבודה הזרה. “ויקרא בשם ד'”” הצהרות גדולות חוזרות ונשנות שהגיע זמן התחדשות; הצהרות מתוך גבורה של פעילות ענקית במרחבי עולם” מתוך אומץ מלא רוח ד'” וגם מתוך גדלות של תורה. “כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ד'” ” מתוך גדלות חינוכית והשפעת קדושה על כל הסביבה האנושית; כדברי חז”ל ש”אברהם אבינו היה מגייר את האנשים ושרה את הנשים”” כמו שכתוב “ואת הנפש אשר עשו בחרן” . ככל שנרבה מסירות נפש על שקידת התורה” כך נזכה יותר לגבורת התורה ולרוממות רוח” ומתוך כך לגבורת התיישבות הארץ ובניינה. “וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור” .