ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה

הרב זיו רוה

"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב", מתרגם אונקלוס "וּנְפַק יִצְחָק לְצַלָּאָה בְחַקְלָא", כלומר התפלל בשדה. מכאן למדו חז"ל שיצחק תיקן תפילת מנחה, שאין שיחה אלא תפילה שנאמר: "תפילה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ."
הכלי יקר מביא מכאן מעין מקור מחודש למה שאמרו חז"ל: "לעולם יזהר אדם בתפילת המנחה, שכן אליהו לא נענה כי אם בתפילת המנחה" . שאע"פ שאברהם תיקן שחרית ויעקב תיקן ערבית, מ"מ לא ראינו שנענו תכף ומיד. אבל יצחק נענה בתפילת מנחה מיד. כי בעוד היות אליעזר בדרך לחפש ליצחק כלה, מן הסתם התפלל יצחק על הזיווג. כפי שדרשו חז"ל על הפסוק: "עַל זֹאת יִתפלל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא" - "לעת מצוא זו אשה" . ולכך הלך להתפלל בשדה, שכשם שבירכו ה' בשדה המוכן לזריעה ביתר שאת על שאר כל השדות, ככתוב: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרְכֵהוּ ה'" , ביקש שיתן לו אשה קרקע עולם אשר תוציא זרע טוב וישר בעיני אלקים. ומיד כאשר התפלל עליה כתוב "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים", ונושאים את בת זוגו.
הרב קוק זצ"ל מבאר כי התפילה נקראת 'שיחה' - מלשון שיח הצומח. כיוון שהנפש פורחת על ידה בכוחות חדשים. כשהלב בעבודת התפילה מתרגש לרצות את רצון ה', פנימיותו הזכה של האדם מתפשטת, כשאיבת הצמח משורשיו העמוקים. אהבת ה' ויראתו הטהורה, מוסיפים פרי תנובה ושולחים ענפים להיות כאילן וכשיח רב.
תפילה זו זמנה לעת מנחת ערב, כשהאדם קרוב להסיר מעליו את טרדות היום. נפשו פנויה להתרומם, ולתת דרור לרגשות הקודש האצורים בקרבה, ולהידבק באלוקים חיים. הפרחה טבעית זו מיושר הנפש, שייכת להנהגת הדין כדרכו של יצחק, באשר האדם מתיישר מעצמו לנאמנות אל טבע נשמתו האלוקית, ומסיר מעליו כל דבר הנוטה מטבעו הרוחני.
כשיח הניזון מקדושת נשמתו בדבקות פנימית, ביישוב הדעת ובהתבוננות בהירה, מאפשר יצחק לפנימיותו האלוקית לפרוץ בלא מעכב. מן הרצון האלוקי הטוב והאין סופי, הוא ממשיך המשכות רצוניות אל חייו. רצונותיו אינם פרטיים, מדולדלים או מנותקים, אלא מתעלים בזיכוכם ונזרעים במקור האלוקי. מתבודד הוא בשדה אשר בירכו ה', משקיט את הפרעות העולם החיצון, נותן לגבורה האלוקית מכון להתפשט אליו, ולרכוב על גביו.
כותב הרב קוק זצ"ל: "כל הרצונות של כל הברואים... הם גרעינים שיש בהם כח הצמיחה. וכשמעלים אותם על ידי תפילה, זורעים אותם ממש בשדה אשר ברכו ד', ומצמיחים על ידי זה ישועות. וכפי טוהר התפילה, וכפי ההכשר של כל העניינים המתלוים לסגולותיה, כך היא ברכתה של צמיחת חיים זאת. ויש אשר אור צמיחתם מאיר מחיי עולם הבא, ששם 'וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר' , ו'הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו' . כמו שהיה אצל איוב, 'הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשׁוֹת וְהָאֲתֹנוֹת רֹעוֹת עַל יְדֵיהֶם' . 'וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע'."
יצחק נענה בלא עיכוב, כי אין בהנהגתו אף עיכוב. כולו קודש קודשים, וכל רצונותיו קודש להופעת שם ה' בארץ חיים.


תגיות: פרשת חיי שרה



מאמרים נוספים מעלון פרשת חיי שרה תש"פ:
מערת המכפלה - שדה המלך - הרב דב ביגון
הקבלת פני רבו - הרב שלמה אבינר
"ה' צדיק יבחן" - הרב אלישע וישליצקי
שיחתם של עבדי-אבות - הרב חגי לונדין
נפעלות - הרב דוד לנדאו

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: