ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


תפילה = עמידה - שיחה - פגיעה

הרב יורם אליהו

תפילה = עמידה - שיחה - פגיעה. הרב יורם אליהו
"ויצא יצחק לשוח בשדה" נאמר במסכת ברכות (כו, ב) "איתמר רבי יוסי בר' חנינא אמר, תפילות אבות תיקנום... אברהם - תיקן תפילת שחרית שנא' 'וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'," ועמידה היא לשון תפילה. (פסוק זה מוזכר אחרי הפיכת סדום שאברהם השכים כדי לנסות עוד להציל את סדום בתפילה, וזה לא נלמד כפי שרבים חושבים מהפסוק 'וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו' שנאמר בעקידה). "יצחק - תיקן תפילת מנחה, שנאמר, 'ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב' ", אף שיחה היא לשון תפילה. "יעקב תיקן תפילת ערבית, שנאמר 'ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש'." ופגיעה אף היא לשון תפילה (עי"ש).
מה הצורך בשלוש תפילות? מדוע דווקא בזמנים אלו? ומדוע כל אב תיקן דווקא את התפילה המיוחסת לו?
מבאר הרב קוק זצ"ל בעין אי"ה: "אלו השלוש לשונות, עמידה, שיחה, פגיעה, מכוונות... כנגד שלושה עניינים... שבאים מתועלת התפילה בעבודת ה' יתברך".
א. עמידה התחלת פעולת התפילה באה להגן על האדם, שלא יאבד את כל ענייני היראה והמוסר שהוא רוכש לעצמו, כי בהיות האדם יוצא לעסקיו, ולדאוג לצורכי גופו החומריים, באכילה וכו' יש חשש שישטפוהו גלי הזמן והוא לא יוכל לעמוד בפניהם, ויאבד את הרכוש הרוחני שהוא רוכש בעיתים לתורה וכו'. כך שהתפילה באה "להשריש את כל העניינים והציורים הקדושים יפה בלב". ולכן תפילת שחרית נקראת עמידה על שם פעולתה, שהיא באה לחזק ולהעמיד באדם את הקניינים הרוחניים שלו גם בהיותו עסוק בעבודה ובענייני העולם הזה. ולמטרה הזו מתאים דווקא אברהם, כי הוא היה ראש המאמינים, עמד בעשרה ניסיונות, ונלחם נגד כל המתנגדים לדרך ה' שהסתערו עליו לבטלו, ועמד באמונתו וצדקתו, לכן מתאים לו לתקן את תפילת שחרית שנקראת במיוחד- עמידה.
ב, שיחה. הרב קוק מבאר שהלשון שיחה משותפת לצמחים ולאילנות שנקראים שיחים, התפילה נקראת כך, כי היא מפריחה את הנפש בכוחות חדשים. כוחות שנובעים באופן טבעי מרגשות הנפש בעבודה שבלב, היא התפילה. הזמן המתאים לה הוא לעת ערב, שהאדם מסיר מעצמו את טרדות היום הזמניות, הנפש יכולה להתרומם "ורגשי קודש... האצורים בתוכה לדבקות באלוקים חיים ולהתגבר באהבתו ויראתו הטהורה..", יוסיפו לפרוח ולהתפתח בנפש האדם כמו אילן ושיח שגדלים ומתפתחים לתפארת. תכונה זו, אומר הרב, מתאימה ליצחק שהוא מידת הדין, 'פחד יצחק', כי מי שנוטה מהמידה הטבעית והישרה הזו, ונמנע מלפתח את כוחות נפשו ולגדלם, מידת הדין מדקדקת איתו, ולכן מתאים ליצחק לתקן תפילת מנחה שנקראת - שיחה.
ג. פגיעה.
מוסיף הרב ומבאר את ערך התפילה ופעולתה ואומר כי לתפילה יש עוד יתרון, והיא מתבטאת בעיקר ברמי המעלה, קדושי עליון שעל-ידי התפילה יתרוממו למעלת הנבואה או קרוב לה. הם מתרוממים הרבה יותר מהמידה הרגילה הטבעית "וידבקו באלוקים חיים בלב ונפש טהורה...". הזמן המתאים לזה הוא הלילה, שבו אפשר להתבודד במנוחה ולזכות לחזיונות כאלה. לכן נקראת תפילה זו 'פגיעה', כי משיגים בה דברים, לא כסדר הרגיל של עליה והתעלות בהדרגה, כי אם "בפתע תגלה עליהם אור גדול מנעם ה'." ותפילה זו מתאימה ליעקב אבינו, שבוודאי מתוך תפילת ערבית שתיקן הוא זכה לחיזיון הגדול של הסולם המוצב ארצה ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו. לכן מובן מדוע נקראת תפילה זו פגיעה.
נתחזק כולנו בתפילות שתיקנו לנו אבותינו ונשאף לזכות להיות 'עומדים' בכוונה, 'משוחחים' בנפש חפצה, 'ופוגעים' מידי פעם באור העליון ונעם ה' אשר מונח בה.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: