ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: תולדות
פרשה נוכחית: ויצא
פרשה הבאה: וישלח
 


סידרת 'גמרא באמונה' - חלק ו: העומק האמוני של סוגיית 'אבות ותולדות'

נתן קוטלר

מסכת בבא קמא
חלק ו: העומק האמוני של סוגיית 'אבות ותולדות' | נתן קוטלר
רקע
במשנה הראשונה בבבא קמא נאמר "ארבעה אבות נזיקין". הגמרא כדרכה מדייקת בכל מילה או מושג שנאמר במשנה ומנסה להבין את עומקו. הגמרא מסיקה מדברי המשנה שאם נאמר 'אבות', בוודאי יש גם 'תולדות'. ה'אבות' הם סוגי הנזק העיקריים המפורשים בתורה וה'תולדות' הן סוגי נזקים משניים הנלמדים מהאבות.
הגמרא מנסה לברר האם דין התולדות כדין האבות? היא משווה בין תחומים אחרים שבהם מצינו אבות ותולדות, כמו שבת וטומאה.
לגבי שבת נאמר במשנה במסכת שבת (עג, א) "אבות מלאכות ארבעים חסר אחת". אם נאמר שישנם ל"ט אבות מלאכה, ודאי שישנן גם תולדות. האם דין התולדות כדין האבות? ההבדל הוא במקרה שעשה בשוגג שתי מלאכות ביחד "בהדי הדדי". אם עשה שני אבות או שתי תולדות, חייב חטאת על כל אחד. אך אם עשה אב ותולדה, חייב רק חטאת אחת עבור האב ולא עבור התולדה.
אולם, מצינו שיש שיטה נוספת והיא של רבי אליעזר שאם עשה בשוגג אב ותולדה ביחד, חייב שתי חטאות, גם עבור האב וגם עבור התולדה. ואם כן, לפי שיטת רבי אליעזר מה יהיה ההבדל בין אב לבין תולדה?
הגמרא אומרת שלפי שיטת רבי אליעזר ההבדל בין אב לבין תולדה הוא שמלאכה שהיתה חשובה במשכן נקראת אב ואילו מלאכה שלא היתה חשובה במשכן נקראה תולדה.
מדוע תוספות הביאו גירסה נוספת?
התוספות מביאים גרסה נוספת שחולקת על התפיסה שחשיבות המלאכה כשלעצמה תהפוך אותה לאב, אלא שהיה עליה להיות נהוגה במשכן. מסקנת הגרסה השניה היא שלא כל מלאכה שנהגה במשכן היא אב, וכן לא כל מלאכה חשובה היא אב, אלא כל מלאכה חשובה שנהגה במשכן היא אב.
יש לשאול: מה הכריח את התוספות להביא גרסה אחרת?
נראה שהתשובה היא שאנו לומדים את ל"ט אבות מלאכה של שבת מן המלאכות שהיו נהוגות במשכן (שבת מט, ב) ולכן אי אפשר לנתק את ההגדרה של 'אב מלאכה' מן המשכן ולטעון שהתנאי היחידי לאב הוא שהמלאכה חשובה. שהרי כל לימוד מלאכות השבת מגיע מן המשכן.
תמצית המלאכות היצרניות
אך יש להמשיך לשאול, מדוע לומדים את ל"ט אבות מלאכה של שבת דווקא מן המלאכות שהיו במשכן?
התוספות במסכת שבת כתבו: "כי הצורך שהיתה מלאכה נעשית בשבילו במשכן הוא גוף (איסור) המלאכה ושרשו" (צד, א ד"ה רבי שמעון פוטר). הרב הירש ביאר את דבריהם של התוספות והסביר שמאחר שמלאכות המשכן הן היסוד, השורש לכל מלאכה יצרנית היוצרת שינוי בעולם, לכן יש ללמוד מהן את המלאכות האסורות בשבת. שהרי ההימנעות מעשיית מלאכות אלו מבטאת את המחויבות המוחלטת לרצון ה' (רש"ר הירש שמות כ, י; לא, יג; לה, א).
אולם נראה שעלינו לנסות להעמיק יותר בטעם מדוע לומדים את ל"ט אבות מלאכה האסורים בשבת דווקא ממלאכות המשכן.
תיקון עולם
רבי חיים מצ'רנוביץ כותב בספרו 'סידורו של שבת', שלפני חטא אדם הראשון, הארץ היתה מוציאה גלוסקאות [=מאפים], אך בעקבות החטא נדרש האדם לעמול בי"א מלאכות כדי לאכול פת "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם (בראשית ג, יט). וכן שאר ל"ט המלאכות נוצרו בעקבות חטא אדה"ר. בנוסף, בעקבות חטא אדה"ר המציאות נהפכה להיות מעורבבת, ברע מסתתר טוב ובטוב מסתתר רע (ראה נפש החיים שהאריך בכך).
אך התיקון לחטא אדה"ר הוא על ידי שמשתמשים בל"ט מלאכות לפרנסה ולדבר מצוה וכך מעלים אותן לקדושה, תהליך זה נקרא "בירור הניצוצות". וכך מוציאים את הטוב מתוך הרע ומתקנים אותו. ולכן, ל"ט מלאכות המשכן שהן כאמור שורש המלאכות, באות לתקן את הארציות ולרוממה לקדושה. ולכן, חז"ל אומרים ש"הך דהוה במשכן חשיבא - קרי ליה אב" (ב"ק ב, א).
אולם, בשבת שאין בה מלאכות, אין צורך להעלות את המלאכות ולעשות "בירור ניצוצות", שהרי בשבת אנו כבר נמצאים ב"מעין עולם הבא". ויותר מזה, בשבת הגשמיות של האכילה ושתיה היא עצמה קדושה, ולכן השבת היא תיקון חטא אדה"ר. ואם כן, אם בימות החול ישנו רע המסתתר בטוב שצריך לבררו ולתקנו, בשבת אפילו בגשמיות יש רק טוב וקדושה.
לפי זה ניתן להבין את עומק הקשר בין ל"ט מלאכות שבת לבין ל"ט מלאכות המשכן. שבת היא כעין בניין המשכן, מה שפעלו במשכן בימות החול על ידי ל"ט המלאכות לשם הקדושה, שהפכו את הגשמיות לעולם רוחני, כך בשבת עושים זאת בצורה הפוכה: דווקא על ידי שביתה מל"ט המלאכות - מתמלאים בקדושה ומתקנים את העולם. אם כן, השביתה עצמה מתקנת את המלאכה (ע"פ שפתי חיים על המועדים ח"ג).
סיכום ומסקנות
שאלנו מה הכריח את התוספות להביא גרסה שניה לדברי הגמרא שרק מלאכה חשובה שהיתה במשכן תיחשב כ'אב'? השבנו שישנו קשר הדוק בין מלאכות המשכן לבין שבת. לפי הרב הירש ל"ט מלאכות המשכן הן תמצית המלאכות המובילות שינוי בעולם ולכן דווקא ההימנעות מהן בשבת מסמלת את המחויבות לרצון ה'. ולפי הרבי מצ'רנוביץ ל"ט מלאכות המשכן הן תיקון העולם, אך בשבת מתקנים את העולם דווקא על ידי השביתה ממלאכה. והנה, אנו מגלים כי לסוגיה ההלכתית של 'אבות ותולדות' ול"ט המלאכות - יש עומק אמוני.
לתגובות ולקבלת המאמר המלא ושאר חלקי הסידרה: [email protected]



מאמרים נוספים מעלון פרשת תולדות תש"פ:
כוחו של השיח הציבורי - הרב דב ביגון
הפירומנים - הרב שלמה אבינר
מהפכת התפילה - הרב אלישע וישליצקי
פשטות - הרב חגי לונדין
ברכות יצחק - הרב דוד לנדאו

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: