ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: משפטים, שקלים
פרשה נוכחית: תרומה
פרשה הבאה: תצוה, זכור
 


סידרת 'גמרא באמונה' - חלק ז: הקשר המהותי בין נזיקין, שבת וטומאה

נתן קוטלר

מסכת בבא קמא
חלק ז: הקשר המהותי בין נזיקין, שבת וטומאה | נתן קוטלר
השאלה
המשנה הראשונה בבבא קמא מונה ארבעה אבות נזיקין, ומסיקה שאם ישנם אבות קיימים גם תולדות. ואם כן, הגמרא שואלת האם דין האבות דומה לדין התולדות?
הגמרא יוצאת למסע שבו היא משווה בין 'אבות' ל'תולדות' בנושאים שונים: נזיקין, שבת וטומאה. אך יש לשאול מדוע מנסה הגמרא למצוא נקודות דמיון בין נושאים השונים כל כך זה מזה? אין ספק שאם הגמרא מחברת בין נושאים שונים, הרי שקיימים גשרים ונקודות השקה ביניהם. ובפרט כאשר ישנם אבות ותולדות בנושאים אחרים שהגמרא יכלה להביא כמו שביעית (ראה: שבת סח, א; מו"ק ג, א). לכן מאחר שהגמרא בחרה דווקא בנזיקין, שבת וטומאה, עלינו לברר מהו הקשר הפנימי ביניהם?
אפיון הנושאים
ראשית, עלינו לאפיין כל נושא:
נזיקין שייך באופן מובהק לתחום שבין אדם לחברו. המקור לאיסור להזיק הנו לפי ה'יד רמה' "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ב"ב פרק ב סי' קז).
שבת שייכת באופן מובהק לתחום שבין אדם למקום, כדברי התוספות "דכבוד הקדוש ברוך הוא הוי טפי [=יותר] בשמירת שבת מבשאר מצות דמעיד [=שמעיד] על המקום שברא העולם כדאמר בעירובין (דף סט, ב) ובחולין (דף ה, א) דמחלל שבת ככופר במעשה בראשית" (תוספות יבמות ה, ב ד"ה כולכם חייבין בכבודי).
טומאה שייכת באופן מובהק לתחום שבין אדם לעצמו. הטומאה גורמת לשינוי זמני במצב הרוחני של האדם, בין אם טומאתו היא מגופו או בין אם קיבל אותה מאחד מאבות הטומאה על ידי מגע, משא ואהל וכדומה. הטומאה מונעת מהאדם להתקרב למקדש וכמובן, כהן טמא אינו יכול לעבוד במקדש או לאכול תרומה. וכן אדם טמא אינו יכול לאכול מעשר שני או קרבן פסח.
במבט ראשון נראה שכל אחד מהנושאים - נזיקין, שבת וטומאה - שייך לתחום אחר. אך כאשר מעמיקים בעניין מגלים שישנם חיבורים מפתיעים. נזיקין אמנם שייך לתחום שבין אדם לחברו, אך יש לו גם היבטים של בין אדם למקום. שבת אמנם שייכת לתחום שבין אדם למקום, אך יש לה גם היבטים של בין אדם לחברו. טומאה אמנם שייכת לתחום שבין אדם לעצמו, אך יש לה גם היבטים של בין אדם לחברו ובין אדם למקום. וכל זאת כיצד?
בין אדם למקום בבין אדם לחברו
חז"ל שואלים, מהי הדרך להיות חסיד? מצינו דעות שונות. אחת הדעות היא לפי רבי יהודה: "האי מאן דבעי למהוי חסידא, לקיים מילי דנזיקין [=אדם הרוצה להיות חסיד צריך להיזהר מלהזיק לזולת]" (בבא קמא ל, א). העניינים שבין אדם לחברו אינם רק נוגעים לחבר, אלא נוגעים גם לאלוקים. ולכן, החסידות שהיא מדרגה רוחנית גבוהה (ראה מסילת ישרים), מתחילה בהימנעות מהיזק לזולת. בנוסף, ראינו לעיל שאחד המקורות של האיסור להזיק הוא "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", אך יש לפסוק המשך: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'", למען דעת שבתחום שבין אדם לחברו יש גם צד של בין אדם למקום.
בין אדם למקום בבין אדם לחברו
רבי אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד שואל על דברי הלל הזקן "דעלך סני לחברך לא תעביד - זו היא כל התורה כולה, ואידך - פירושה הוא, זיל גמור" (שבת לא, א) - כיצד ניתן לומר שכל התורה כלולה במצוות שבין אדם לחברו? מה בנוגע למצוות שבין אדם למקום?
התשובה של הרב וסרמן נפלאה. בגמרא בקידושין נאמר "עשה מצוה אחת - אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות, עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה" (קידושין מ, ב; רמב"ם הל' תשובה ג, ד). הרב וסרמן לומד מכאן שהאדם אינו יכול לטעון שהמצוות והעבירות הן בינו לבין קונו בלבד. הן נוגעות גם לבין האדם לחברו, שהרי בכל מעשה שהאדם עושה הוא משפיע לטובה או לרעה על כל העולם. ולכן, שמירת השבת של פלוני אינה עניינו של אלוקים בלבד, אלא היא עניין של כולם. שהרי חילול השבת של פלוני פוגע בכולם. "אמר אביי: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחללו בה את השבת" (שבת קיט, ב). ולכן, בתחום שבין אדם למקום ישנו צד של בין אדם לחברו.
בין אדם למקום ולחברו - בבין אדם לעצמו
העולם הרוחני משפיע על העולם המוסרי. רבי אלחנן וסרמן כותב שהטהרה והטומאה יוצרות בעולם את הטוב והרע. ואם כן, כאשר האדם מקיים את המצוות הוא מקדש את עצמו ומביא קדושה לעולם שיוצרת טוב בעולם. אך כאשר האדם עובר עבירה הוא מטמא את עצמו ומביא טומאה לעולם שיוצרת רע בעולם. ואם כן, מצב הטומאה והטהרה של האדם אינו נוגע רק לעצמו, אלא קשור לאלוקים ולבני אדם אחרים. ולכן, בטומאה וטהרה, במקרים מסוימים אדם טמא אחד מסוגל לטמא במגע גם בני אדם אחרים (אהלות א, א; רמב"ם הל' טומאת מת ה, ב).
סיכום ומסקנות
מה הגמרא רוצה ללמד אותנו כאשר היא משווה בין אבות נזיקין לשבת וטומאה? ייתכן שהמסר הוא כי עלינו לדעת שכשם ששבת אינה שייכת רק לתחום שבין אדם למקום, אלא גם בין אדם לחברו (וכן כפי שהסברנו בטומאה), כך גם נזיקין אינו שייך רק לתחום שבין אדם לחברו, אלא גם בין אדם למקום. אפשר שעקב חשיבות המסר הזה החליטה הגמרא לפתוח בכך את מסכת בבא קמא ואת סדר נזיקין.
לתגובות ולקבלת שאר חלקי הסידרה: [email protected]

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: