ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שמות
פרשה נוכחית: וארא
פרשה הבאה: בא
 


צניעות

הרב יורם אליהו

לימדונו חז"ל במסכת מגילה (יג:) "בשכר צניעות שהייתה בה ברחל זכתה ויצא ממנה שאול ובזכות צניעות שהייתה בשאול זכה ויצאה ממנו אסתר". ומה הצניעות שהייתה ברחל? כאשר פגש אותה יעקב ושאל אותה אם תסכים להינשא לו, השיבה לו שכן, אלא שאביה עלול לעכבם ולהקדים את נישואי אחותה הגדולה ממנה. יעקב מסר לרחל סימנים שאתם הוא יזהה אותה כאשר תיכנס אליו. אך כאשר הכניס לבן את לאה במקום רחל, אמרה רחל, עכשיו תתבייש אחותי, עמדה ומסרה לה את הסימנים, ויעקב לא הרגיש בזה, שנאמר "ויהי בבוקר והנה היא לאה", שעד הבוקר לא ידע יעקב שהיא לאה.
מעשה צנוע ונאצל זה זיכה את רחל בשכר מיוחד, ובכל הדורות שיצאו ממנה נולדו אישים צנועים במיוחד. כך הגמ' במסכת ברכות (סב) אומרת שכאשר רדף שאול אחרי דוד הוא נכנס למערה להתפנות, דוד הסתתר שם וכרת מכנף מעילו של שאול, וכשהוא יצא מהמערה אמר לו דוד "ואמר להרגך ותחס עליך" יכולתי להורגך אבל חסתי עליך, והגמ' שואלת, הרי דוד היה צריך לומר וחסתי עליך למה הוא התכוון באומרו ותחס עליך? עונה הגמ' "אמר לו דוד מן התורה היה מותר להורגך (מדין רודף), אלא צניעות שהייתה בך היא חסה עליך". והגמ' מסבירה שהצניעות שהייתה בו, שהוא התפנה באופן צנוע ביותר, גם מצד שנכנס למקום מוסתר וגם שכיסה את גופו באופן מיוחד.
הרב קוק זצ"ל בעין אי"ה מבאר גמרא זו ומלמד אותנו את מעלתה של מידת הצניעות. מסביר הרב שלפי משפטי התורה, כאשר דנים בעניינים שבין אדם לחברו, הדיינים מתייחסים למעשה גופו ולא מערבים עניינים ושיקולים אחרים. ואם אדם יתחייב מיתה על איזה חטא "לא יתכן לזכותו בשביל ערכו הכללי". אולם לפעמים, לפנים משורת הדין, מצד החסידות ועת לעשות לה', יש מקום להתבונן לא רק על חומרת המעשה עצמו, כי אם גם על ערכו ואישיותו של הנידון ועל התרומה שהוא משפיע במעשיו ובהתנהגותו על החברה כולה.
"על-כן בהיות מידת הצניעות אבן פינה לכמה מידות טובות שמהן תגיע רק טוב לכלל העם. על-כן אין ספק שמצד החשבון הכללי של המדה המפוארה הזאת... היא תכריע את כף הזכות". כלומר אע"פ שמצד הדין היה לשאול דין רודף ומותר לדוד להורגו, אך כיוון שהצטיין שאול במידת הצניעות, שהיא מידה כל-כך חשובה שיש בלימודה והתפשטותה ערך כללי, וזאת טובה גדולה לאומה שיש בה אישים כאלה, אזי אומר הרב, "התועלת היוצאת לכלל האנושיות מלימוד והטבעת מדת הצניעות, תעלה בערכה על העברת שורת הדין הפרטית". אף שלפי הדין הפרטי דוד היה צריך להורגו, "אומנם מידת הצניעות לעצמה על-פי חשבונה המופשט, כמה טובות מוסריות שמביאות לרב טוב יוצאות ממנה, היא חסה עליו, למען הוציא את המידה היקרה הזאת אל הפועל בכלל העם..". גודלה וערכה של מידת הצניעות הכריעו את הכף להצלתו של שאול, כדי שלא יהיה הפסד כללי לאומה בחסרון מידת הצניעות המיוחדת שלו.
במידות הראי"ה, המובאים בסוף הספר מוסר אביך של הרב קוק, כתב הרב במידת הצניעות: "מידת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם". מתוך-כך היא דוחה דברים שהיו טובים מצד עצמם, "מפני שיצר האדם וכוחו החלש יגרמו לפרוץ במידת הצניעות, שהיא קיומו של העולם הרוחני והחומרי". הרב מפרט ומביא דוגמא לכך, שמידת האהבה והידידות הייתה ראויה להיות שווה בין המינים, בין איש ואישה, " אבל מפני יקרת הצניעות נדחית מידת דרך-ארץ עד שלא לדרוש בשלום אישה".
כיום, שאנו רואים שקמים עלינו רוחות טועות הרוצות לבטל כל הבדל בין איש לאישה, לערבב את הדעת, ולטשטש את התחומים בשם כבוד האישה כביכול, מלמד אותנו הרב בהמשך דבריו, " הצנוע מכיר כי לא מפני שנאה על המין (השני) הוא מתרחק ועושה גדרים, כי-אם מפני התכלית הכללי היפה". מתוך כבוד האישה וערכה באה התורה בהדרכותיה לנתב לנו מסלול חיים נכון בו ישמרו גדרי הצניעות, ובתי ישראל ייבנו מתוך שלום, צניעות, טהרה וקדושה.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: